העיתוי המדיני למלחמה נראה מצוין. הנשיא האמריקאי, האוהד כל מהלומה צבאית, עודנו שולט, אך הולך ונמוג אל תוך הדמדומים. הנשיא החדש, הפעלתני והפופולרי, עדיין לא נכנס לתפקידו. אין מי שילחץ עלינו לעצור.

לא ברור אם שלישיית אולמרט-לבני-ברק בחרה בכוונה בחלון ההזדמנויות הזה. אך אם היתה זו החלטה מחושבת, היא כבר מסתמנת כעוד אחת מטעויות המלחמה - אולי הטעות המבורכת היחידה. במקום למנוע התערבות אמריקאית, היציאה למלחמה ערב השבעת ברק אובמה עשויה להכריח אותו להתערב בזירה הישראלית-פלשתינית ולחתור לפתרון מדיני.

בחודשים האחרונים ניטש ויכוח בין מומחים מדיניים מהמחנה של אובמה על התועלת שביוזמת שלום חדשה. דווקא רוברט מאלי, הידוע כיונה הצחורה ביותר בין ותיקי צוות השלום של ביל קלינטון, כתב במאמר משותף עם חוסיין ארא ב"ניו יורק רוויו אוף בוקס", כי חולשת המנהיגות הישראלית והפילוג בקרב הפלשתינאים יכשילו פתרון של שתי מדינות כעת. לעומתו השגריר לשעבר מרטין אינדיק, שעשוי להתמנות כחבר בצוות של אובמה, כותב ב"פוריין אפיירס" על "הצורך הדחוף במאמץ דיפלומטי". אין להתעלם מהמזרח התיכון, שמסוגל "להכניס את עצמו בכוח לסדר היום של הנשיא", אומרים שם אינדיק וריצ'רד האס.

מלחמת עזה מוכיחה את התזה של אינדיק. אחרי שנות ההזנחה של בוש, הסכסוך הישראלי-פלשתיני שוב מתפוצץ על פתחו של אובמה. תמונות קשות מופיעות בתקשורת. יחסי טורקיה וישראל, בעלות בריתה של ארה"ב, מתערערים. למרות הקפדתו שלא לנהל יחסי חוץ לפני השבעתו הבטיח אובמה בשבוע שעבר, שצוותו "יירתם מייד לתהליך השלום". שרת החוץ המיועדת, הילרי קלינטון, דיברה על "המחיר ההומניטרי הטרגי" שמשלמים תושבי עזה ועל "הנחישות להגיע לשלום" מצד הממשל הנכנס.

כל יוזמה אמריקאית רצינית כרוכה בלחץ על שני הצדדים. לפי הדעה המקובלת, נשיא חדש לא יסתכן בעימות פומבי עם ישראל, ובפרט לא נשיא דמוקרטי, התלוי יותר בקולות יהודיים. ואולם, ייתכן שהדעה המקובלת כבר לא תקפה.

למרות כל ניסיונות הימין לצייר את אובמה כאנטי ישראלי, הוא קיבל 78% מקולות היהודים. גם אם התמיכה הציבורית בישראל נמשכת, התמיכה העיוורת במדיניות ישראלית נצית כבר אינה מובנת מאליה, אפילו בין יהודים. ג'יי סטריט, השדולה הפרו-ישראלית היונית החדשה, הצליחה מעבר לציפיות בגיוס תרומות למועמדים לקונגרס. עם הפרשנים הידועים שדורשים מדיניות אמריקאית מאוזנת יותר נמנים גם יהודים. ההחלטה לפסול את המפלגות הערביות עלולה להוסיף לאי-הנוחות בקרב יהודים ליברלים. כך גם פטפוטיו של ראש הממשלה בעניין הצבעת ארה"ב במועצת הביטחון, המאשרים כביכול את הטענות בעניין השפעת ישראל על המדיניות האמריקאית.

בנסיבות אלו, סביר שאובמה יכול לגייס תמיכה פוליטית ביוזמה דיפלומטית תקיפה. מאחר שנדרש לחץ מבחוץ כדי שמדינת ישראל תיגמל מהשטחים, זו התפתחות מבורכת - גם אם לא לכך התכוונו שלושת מנהיגינו כשבחרו את העיתוי של המלחמה.

הכותב הוא מחבר הספר: The accidental empire: Israel and the birth of the settlements