מפקד חיל הים, האלוף אליעזר מרום, נחשף בשתי פרשיות: האחת - כשבילה פעמים אחדות במועדון חשפנות. השנייה - כשטישטש את האמת ואמר כי ביקר שם רק פעם אחת. ל"הארץ" התברר, כי ביקר במועדון פעמים רבות ואף היה לאורח מוכר במקום. אם כן, ברור שמרום שיקר; שקר זה הוא ההיבט החמור בפרשה כולה.

יצרים של אדם, העדפותיו המיניות והדרכים שבהן הוא בוחר לבלות בזמנו הפנוי - כולם נמצאים בתחום צנעת הפרט. כשמדובר בקצין כה בכיר בצה"ל, אמות המידה המחייבות אותו הן אחרות. בילוי במקומות כאלה עלול לשמש כנגדו בהזדמנויות שונות, והוא אמור לבחור בקפידה יתרה את המועדונים או הפאבים שבהם הוא חוגג כביכול ימי הולדת לחברים.

בילויים במועדון חשפניות הפועל בלא רשיון אינם רק בעיית דימוי; הם גם הופכים את האלוף מרום לסחיט כאשר מצלמות הווידאו המתעדות במקומות אלה את הלקוחות לא החמיצו את הלקוח הספציפי הזה, כשהוא מבלה לבדו עם חשפנית בקומה העליונה.

הרמטכ"ל גבי אשכנזי מוכרח לקבוע כאן אמת מידה ברורה: האם נאותה התנהגות האלוף בביקורו במקומות מעין אלה, או לא. תגובת דובר צה"ל, ועל פיה הרמטכ"ל "רשם לפניו" את התנהגות האלוף והעיר לו - רחוקה מלספק. היא מותירה את השאלה, האם מקובל על צה"ל שקציניו הבכירים מבקרים במקומות מפוקפקים כאלה, בלא מענה ברור.

אך החומרה האמיתית בפרשה היא ניסיון הטשטוש של האלוף. כמו בפרשת תא"ל צ'יקו תמיר, העומד לדין עכשיו, שניסה לטשטש את מעשיו גם כאן החומרה היא באי אמירת האמת. אילו היה האלוף מרום אומר למפקדו כי אכן בילה כמה פעמים במועדון והוא מצטער על כך ולא ישוב לבקר שם, ייתכן שהיה אפשר לסיים את הפרשה. העובדה שמרום לא הודה מיד במעשיו ואף שיקר ביחס לתדירות ביקוריו במועדון היא בלתי נסבלת. על כך צה"ל צריך לנקוט הליכים נגדו, בדיוק כמו שנעשה ביחס לתא"ל תמיר.

צה"ל נדרש עכשיו להחליט, אם ייתכן שבמטה הכללי יישב אלוף, מפקד זרוע הים, שדבריו אינם דברי אמת ודיווחיו אינם אמינים.