הממשלה החדשה הצליחה למצוא מהר מאוד עץ שקל לטפס עליו, לכרות אותו, לעקור אותו משורשיו ולבנות על הקרקע שעליה הוא ניצב. לעץ הזה קוראים "מינהל מקרקעי ישראל", והוא נהפך עם השנים למסועף מדי, מסובך מדי לטיפול ולגיזום.

שמו של מינהל מקרקעי ישראל הולך לפניו כגוף מסורבל, שהביורוקרטיה הכרוכה במגעים אתו גורמת סבל לאזרחים רבים. לפיכך מתכוונת הממשלה להחליפו ב"רשות מקרקעין ממשלתית". המהלך הזה נעשה בשם ההתייעלות ושיפור השירות לאזרח. אלא שאת האזרחים צריכה להדאיג העובדה, שהוא נועד במידה רבה לשפר את השירות לבעלי ההון, שיוכלו להעביר נתח נכבד מהקרקע בישראל לבעלותם הפרטית.

על פי תוכנית הממשלה, יוכלו יזמים פרטיים לקדם ולאשר תוכניות בנייה בשטחים שבהם לא הושלמו עדיין הליכי תכנון. החקלאים יקבלו פיצויים מוגדלים על קרקע חקלאית, שהייעוד שלה ישונה, ויוכלו ליזום בעצמם תוכניות לשינוי ייעוד הקרקע. כל זה נעשה דרך ההליך המקוצר של חוק ההסדרים, ללא שיתוף הציבור, וכאשר השר להגנת הסביבה איננו חבר בוועדה המגבשת את הרפורמה המתוכננת.

המשמעות של חגיגת הנדל"ן הזאת היא שהקואליציה המוכרת של חברות בנייה, עורכי דין, ועסקני המגזר החקלאי, הנהנים מקשרים הדוקים עם מקבלי ההחלטות בדרג הפוליטי, שוב תוכל להניח את ידיה על מה שנשמר עד היום כנכס ציבורי ולהפיק ממנו הון עתק.

בשנים האחרונות הביאו מאבקים ציבוריים ומשפטיים לביטול החלטות, שאיפשרו לחקלאים להפשיר בסיטונות ותמורת רווחים נאים שטחים, שאותם קיבלו כפיקדון לעיבוד חקלאי. בנוסף הבינה מערכת התכנון הממשלתית, שיש הכרח להגן על השטחים הפתוחים. היא גיבשה תוכניות שנועדו לכוון את הבנייה בעיקר לאזורים עירוניים, שבהם ניצול הקרקע והתשתיות יעיל יותר ואפשר להקים בהם מערכות להסעת המונים.

רפורמת המקרקעין החדשה מנצלת את הפגמים הרבים שהתגלו במהלך השנים בדרך פעולתו של מינהל מקרקעי ישראל, כדי לערער לחלוטין את כל התפישה של קרקע כמשאב ציבורי יקר ערך במדינה בעלת משאבים מצומצמים.

להליך הפרטת הקרקע והתפשטות הבנייה בשטחים חקלאיים יהיו משמעויות חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת. מדובר בתמריץ חסר תקדים להחלשת המרכזים העירוניים של ישראל, שהאוכלוסיות החזקות ובתי עסק ינטשו אותם לטובת הבית בכפר ושטחי התעסוקה הצמודים לו. מדובר גם בבזבוז אדיר של תשתיות, שיהיה הכרח לפרוס כדי לשרת את כל הבנייה המפוזרת שתתפתח עם הפרטת והפשרת הקרקע.

את הנזק לסביבה ולטבע לא יצליח לאמוד אף כלכלן מבית המדרש שבו עוצבה הרפורמה הקרקעית. האמת היא שלא נראה שזה מעסיק את מקבלי ההחלטות, החדורים בעיקר בתחושת שליחות של חיזוק שוק הנדל"ן.

זהו נזק שמשמעותו לא רק הרס הנוף, הצומח והחי, אלא פגיעה באיכות החיים הבסיסית של תושבי ישראל. הנופים הפתוחים, שאפשר לטייל בהם ולגבש דרכם תחושת זהות ושייכות למקום שבו אתה חי, ייגזלו מהם לתמיד. אם האדם הוא תבנית נוף מולדתו, אז הישראלי יהיה עשוי בעתיד מתבנית של בית צמוד קרקע עם גם גג רעפים ועוד כביש ועוד מכונית.