יש לקוות, שהבית הלבן ירכוש מנוי לאחד המקומונים הירושלמיים לקראת ביקור ראש הממשלה ואנשיו. די לעלעל במודעות הענק - ואז לחסוך למשלם המסים האמריקאי וגם לישראלים הרבה זמן, כסף ועוגמת נפש.

ישראל מבטיחה זה זמן רב, שאין בנייה חדשה בהתנחלויות. הנשיא שמעון פרס הבטיח זאת באחרונה לראש ממשלת צ'כיה ונשיא האיחוד האירופי. הלה הבטיח בתמורה לפעול לשדרוג יחסי ישראל ואירופה. בנימין נתניהו בביקורו בארצות הברית יחזור בוודאי על דברי שקר אלה.

ובכן, מקומון ירושלמי מבטיח השבוע למפעלים ישראליים, המבקשים לעבור למעלה אדומים, שלושה יתרונות: "מיקום מושלם", עשר דקות מירושלים. במפה מצוינים רק היישובים הישראליים וההתנחלות שבה מוצע לבנות מפעל, ולא היישובים הפלסטיניים, גם לא אלה שעל אדמתם שוכנת ההתנחלות.

שנית, מוצעת נגישות. אם האמריקאים לא יבינו, הרי בהקשר הזה המשמעות היא שישראל בנתה כבישים נוחים לישראלים בלבד, כדי שיוכלו לחיות ולעבוד בשטחים הכבושים בלי להיתקל בפלסטינים. להקלת הנגישות לאזור מעלה אדומים נסלל כביש 443. המדינה הבהירה לבג"ץ, כי הכביש הבנוי על אדמות שהופקעו מפלסטינים מיועד לרווחת "האוכלוסייה". אך בניגוד להבטחתה, הכביש מותר בנסיעה לישראלים בלבד.

שלישית, המודעה מציעה הטבות מס "של אזור עדיפות לאומית א'": "בפארק תעשיות אדומים נמצא מאגר עתודות הקרקע הגדול ביותר באזור ירושלים. הקרקעות זמינות להקצאה ובמחירים אטרקטיוויים". זה אותו אזור שישראל התחייבה לא לבנות בו - כדי לאפשר אולי בעתיד מעבר של פלסטינים מצפון הגדה לדרומה.

אם מישהו בבית הלבן או באיחוד האירופי סבור שהבנייה במעלה אדומים היא יוצאת דופן, מודעות ענק במקומון מדווחות על בנייה חדשה בכל השטחים הכבושים מסביב לירושלים. יש, למשל, "הזדמנות של זהב" "בהר חומה הוותיקה". גם כאן לא מוזכרים הפלסטינים שעל אדמתם נבנים הבתים.

אין מלה על הכפר השכן נועמן, שאדמותיו סופחו לירושלים, אך לתושביו תעודות זהות של תושבי השטחים, וכך הם מוגדרים שוהים בלתי חוקיים בבתיהם. החומה כולאת את תושבי נועמן המנותקים הן מירושלים, שאליה הם מנועים מלהיכנס, והן מהגדה שאליה הם יכולים להגיע רק בזמנים שהמחסום נפתח בעבורם.

במודעה על "הפרויקט שנולד עם כפית של זהב" יש הדמיה של דירה לדוגמה. אין בה זכר לצור באחר, אום טובא, אבו דיס ובית צחור השכנים. השכונות והיישובים הפלסטיניים האלה, שחלקם נמצאים בשטח השיפוט העירוני של ירושלים, נעלמו מהמפה לא רק במקומון, אלא גם בתודעת הממשל הישראלי. הממשל, שלא מצא לנכון להציע לפלסטינים תוכנית מתאר שתאפשר להם לבנות, לפתח כבישים ולהקים בתי ספר.

היום, כשמשלמי המסים האמריקאים מתמודדים עם קיצוצים, אפשר לחסוך להם את הכסף שהם משקיעים בבנייה ובהחזקת ההתנחלויות. במקום להשקיע זמן ומשאבים בניסיון להבין למה ישראל מתעקשת לבנות כבישים ושכונות והתנחלויות ליהודים בלבד, הבית הלבן יכול לרכוש מנוי שנתי אחד למקומון ירושלמי. הוא גם יכול להודיע לראש ממשלת ישראל ואנשיו, כי יבואו לבקר ולדון בהמשך התמיכה האמריקאית, כשהבנייה ליהודים בלבד בהתנחלויות בשטחים הכבושים תיפסק באמת.