התקשורת קיבלה בשמחה גלויה את פסיקת בית המשפט העליון מיום חמישי שעבר. פרשנים ראו בה תיקון של אפליה כלפי נשים, הנאלצות להישאר בבית במקום לפתח קריירה. עיתון אחד כינה את הפסיקה "ניצחון האמהות", אחר קשר לה כתר של "בשורה להורים", והשלישי קבע שזאת "רק תחילת הדרך" במאבק הארוך נגד האוצר הרשע. כוחות האור ניצחו את מנגנון החושך.

כל המהומה התקשורתית נוצרה בעקבות החלטת העליון להתיר לנכות את הוצאות ההשגחה על ילדים; כי בלי השגחה עליהם לא תוכל האם לצאת לעבודה. לכן ההוצאה על מטפלת בבית תוכר במלואה, אך ההוצאה על מעון יום תוכר רק במחציתה כי במעון יש הוצאות גם על השגחה וגם על העשרה.

ארגוני הנשים בירכו על הפסיקה ואמרו שמדובר ב"צעד ענק לקידום הנשים". אך האם באמת תשפר הפסיקה את מצב הנשים? האם ראה בית המשפט את התמונה הכוללת?

מערכת המסים בישראל בנויה על הכרה בהוצאות רק כשמדובר בהוצאה ישירה, שאיננה פרטית, וכל כולה משמשת לייצור ההכנסה. אך זה לא המקרה. כאן מדובר בהוצאה מעורבת, עקיפה ובעלת אופי פרטי מובהק. במקום עבודה אחד יכולה לעבוד אשה שיש לה ילדים קטנים, הזקוקים להשגחה, ולצדה אשה שילדיה הבוגרים כבר אינם זקוקים להשגחה. כלומר, מדובר בעניין פרטי ולא כללי. מדובר גם בהוצאה עקיפה, שבעצם אין לה גבול. כי מחר יהיה אפשר לטעון, שכדי לצאת לעבודה אדם נזקק גם לשינה טובה, לארוחת בוקר הגונה, ולמשקפיים. לכן יש להכיר בהוצאה על מזרן חדש, אוכל וזוג משקפיים.

בית המשפט התעלם מן העובדה, ששלטונות המס כבר מתחשבים בהוצאות הכרוכות בטיפול בילדים ובהשגחה עליהם. הם מעניקים נקודת זיכוי נוספת לכל אשה עובדת תמורת כל ילד עד גיל 18. בנוסף, אשה עובדת מקבלת עוד חצי נקודת זיכוי מעל למה שמקבל גבר עובד. כלומר, כבר עכשיו אשה משלמת פחות מס מגבר - בדיוק למטרה החשובה של עידוד היציאה לעבודה.

זה פתרון הרבה יותר יעיל - כי כל אשה מקבלת את התוספת באופן אוטומטי בתלוש השכר שלה, בלי ביורוקרטיה ובלי טפסים. אך מי שירצה להוציא לפועל את פסיקת בית המשפט העליון ייאלץ לשלם לרואה חשבון, לפתוח תיק במס הכנסה, להגיש דו"ח שנתי ולהיחשף להצהרות-הון תקופתיות.

ההכרה בהוצאות גם לא תעזור לרוב הנשים. 60% מהן כלל אינן מגיעות לסף המס. לכן הפסיקה תעזור רק לעשירונים העליונים, ובעיקר למי ששכרה גבוה והמס השולי שלה גבוה. כלומר, מדובר בפסיקה העוזרת בעיקר לעשירים.

אבל גם לעשירים לא יהיה קל להשיג את הפטור. כי אשה עובדת תיאלץ לשלם למטפלת באופן מסודר וממוסמך, כולל כל ההפרשות לביטוח לאומי ולפנסיה. יהיה עליה גם לדרוש מהמטפלת חשבונית מס. המטפלת מצדה תידרש להתחיל לשלם מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, כך ששכרה נטו ייפגע. האם הרבה מטפלות יסכימו לכך?

גם בית המשפט הבין כנראה שמדובר בעניין מסובך; לכן קבע באופן חסר תקדים, שהפסיקה שלו תחול רק מ-2010. כך בעצם נתן זמן למדינה להתארגן ולהציע פתרון מסודר באמצעות חוק.

שלטונות המס יכולים להציע חוק, שיקבע במפורש שהוצאות ההשגחה על ילדים לא יוכרו. הם יכולים לקבוע קריטריונים ומגבלות שונות, כפי שנעשה ביחס להכרה בהוצאות רכב. הם יכולים לבטל את נקודות הזיכוי הקיימות כיום בגין ילדים - כדי שיהיה ממה לממן את הפסיקה החדשה.

הרי בסיכומו של דבר, לאוצר אין המותרות שיש לבית המשפט. האוצר אינו יכול להתבונן על הנושא באופן צר ולהיות טוב רק לקבוצה מסוימת באוכלוסייה, בלי להתייחס לתמונה הכוללת. לכן עדיף להשאיר את הסידור הנוכחי (נקודות זיכוי) על כנו ולעודד יציאת נשים לעבודה על ידי פתיחת מעונות יום מסובסדים רבים יותר - ולא על ידי הכרה בהוצאות ההשגחה על ילדים. זה צודק יותר, חברתי יותר ויעיל יותר.