הפרסומים בשבוע שעבר על שינויים בתקנון של מנוף ויובלים, שני יישובים במועצה האזורית משגב (ידיעות מאת ג'קי חורי, "הארץ" 1.6 ו-2.6) - כאשר ברקע המחלוקת על חוקים חדשים שהעלו סיעות הימין - יוצרים תמונה מעוותת ומטעה של המצב בגוש משגב. האמת היא שאוכלוסיית המקום היא אוכלוסייה פתוחה ששואפת בכנות לשכנות טובה ומכבדת.

המועצה האזורית משגב קמה בעקבות תוכנית המצפים בגליל בראשית שנות ה-80. "המצפים" צמחו כקהילות קטנות, אינטימיות, החולקות אתוס, ערכים וסיפורים ייחודיים. יש במשגב יישוב דתי, יישוב רפורמי, יישוב של חברי האימן, יישוב של מודטים, שישה יישובים בדוויים ואחרים, ומגוון רחב של זרמים חינוכיים, בהם בית ספר וגנים אנתרופוסופיים, בית ספר מעורב ערבי-יהודי ועוד.

תושבי המצפים מהווים כ-10% בלבד מכלל האוכלוסייה באזור. אנשים בחרו לגור כאן, על אף הריחוק מהמרכז והתשתיות הדלות, כדי להגשים את החלומות האישיים-קהילתיים שלהם, תוך הכרת אופיו המעורב, הערבי ברובו, של האזור, ומתוך כבוד ונכונות להתערות.

יישובי משגב הם הראשונים שפועלים, כדי להצמיח כאן מודל אמיתי של שכנות טובה, ויעידו הפרויקטים הרבים המשותפים לערבים ויהודים באזור: בית הספר המעורב "גליל", המכללה המשותפת למאמני ספורט משגב-סחנין ושפע היוזמות האזרחיות המשותפות. ואולם, מי שמתעקש לדחוף חברי קבוצה אחת לתוך תחומה של האחרת, בתהליך כפוי, שאינו מבוסס על הסכמה ורצון הדדי, אינו שותף אמיתי לחזון השכנות הטובה והעתיד המשותף בגליל.

המציאות בכל יישובי הגליל מושתתת על דורות רבים של זהות תרבותית מוגדרת ומובהקת. גם ביישובים המעורבים אתנית, יש לרוב הפרדה פיסית בין הקבוצות. כל היישובים הערביים-המוסלמיים, הערביים-הנוצריים, הדרוזיים והבדוויים, קולטים מתיישבים דומים לאוכלוסייתם. בכולם קיים מנגנון מיון מובנה, מאחר שהמינהל מקצה קרקעות לבני המקום בלבד. מצב זה מאפשר לקבוצות השונות לחיות זו לצד זו, תוך שימור אופיין, ולצמצם את הקונפליקטים ביניהן.

המצפים אינם מבקשים להטיל מגבלות על האוכלוסייה הנקלטת (בשלבי ההקמה הראשונים היו הגבלות של גיל ומצב משפחתי, אך הן הוסרו). המצפים מבקשים להגדיר כיוון ואופי לקהילה, כך שמצטרפים חדשים יוכלו לבחור אם הם מעוניינים להיות חלק ממנה.

התהליכים שמובילים מנוף ויובלים הם תהליכים יישוביים פנימיים, וההחלטות מתקבלות באסיפה כללית, על ידי התושבים. המועצה מספקת רקע וייעוץ בנושא זה ובמגוון נושאים אחרים, אך ההחלטות הן של החברים. בכל יישוב יש תומכים ומתנגדים למהלכים שונים, ואלה רשאים לפעול כדי לשכנע, וכמובן, גם לפנות לתקשורת. עמדת המועצה היא, כי יש טעם לחזק את הקהילה ואת צביונו של היישוב.

יישוב שערכים ציוניים ומורשת ישראל עומדים בלב הווייתו ואורח חייו, מבקש לצרף לשורותיו אנשים שערכים אלה קרובים ללבם. אין בכך שמץ של גזענות, כשם שהציונות עצמה איננה תנועה גזענית, אף על פי שהיא פונה לעם היהודי, וכשם שאיננו רואים גזענות בזכותם של שכנינו הערבים (המהווים רוב באזור) לקלוט ביישוביהם רק את בני המקום.

המצפים בגליל הם פרויקט אסטרטגי של המדינה. מדובר ביישובים קטנים, צעירים ועדיין לא יציבים מספיק. היעלמותם תהווה איום ישיר ומוחשי על המשך ריבונותה של ישראל בחבל ארץ זה.

יש קונפליקט מובנה וארוך ימים בין האתוס הציוני לאתוס הערבי בגליל. רק חיים בשכנות, תוך כבוד הדדי, אורך רוח והרבה רצון טוב של התושבים וההנהגות יכולים לבנות גשר מעליו.

הכותב הוא ראש המועצה האזורית משגב