"המדינה הפלסטינית המפורזת לצדה של המדינה היהודית", שעליה דיבר בנימין נתניהו בנאום שעורר ציפיות באוניברסיטת בר אילן, אינה מחכה מעבר לפינה. נאומו אולי העניק תחושת סיפוק לכל אלה המדברים על היתרונות של פתרון "שתי המדינות", אבל אל להם לעצור את נשימתם בציפייה ליישומו.

אין דבר מענג יותר מהאמירה "אמרתי לכם". לכן בשמאל הישראלי יש כיום תחושת שמחה. בזה אחר זה נכנעים בימין רבים שסירבו עד כה להסכים לכך, שהפתרון היחיד לסכסוך הישראלי-הפלסטיני הוא שתי מדינות לשני עמים ממערב לנהר הירדן. כעת הנה נכנע לא אחר מאשר נתניהו.

אם היה נתניהו כולל בנאומו הצהרה, כי ירדן אינה מדינה פלסטינית וכי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון היא מכשול לשלום - היה אושרם של אנשי השמאל שלם. אבל הם אינם יכולים לזכות בתענוג הזה, משום שירדן היא מדינה פלסטינית בכל מובן אחר פרט לשמה, והסכסוך הישראלי-הפלסטיני קיים עדיין גם לאחר שהירדנים הרסו את כל היישובים היהודיים ביהודה ושומרון אחרי כיבוש הליגיון הירדני ב-1948.

אם כן, למה לא לקרוא לילד בשמו? מה שדובר עליו הוא מדינה פלסטינית שנייה. אם תוקם, יהיו באזורנו שתי מדינות פלסטיניות; כפי שקיימות היום דרום קוריאה וצפון קוריאה, וכפי שבעבר היו מזרח גרמניה ומערב גרמניה. מצב כזה עלול להציב איום עתידי לממלכת ירדן, אך לא נראה שהדבר מטריד מישהו בימים אלה.

אשר להצהרות ולפיהן היישובים היהודיים ביו"ש הם מכשול לשלום - או ליתר דיוק, לטענות המופרכות ולפיהן היישובים הם לא חוקיים ויש לפרקם, כך שמדינת פלסטין המערבית תטוהר מכל נוכחות יהודית בשטחה - טענות כאלה אכן מתאימות למצב הקיים בירדן. שם החוק קובע עונש מוות לכל מי שמוכר קרקעות ליהודי. גם הרשות הפלסטינית קבעה עונש כזה למי שמוכר קרקעות ליהודים ביהודה, שומרון ועזה. אך כל מי שמאמין בערכי התרבות המערבית נרתע מיישום של מדיניות המכוונת להשיג תוצאות כאלה.

אם נניח את הדרמה בצד, מה מהותי בנאום של נתניהו? רק לעתים נדירות נאומים משנים את המציאות בשטח, והמציאות בשטח היא המכתיבה את התפתחות האירועים. החמאס שולט בעזה וצובר נשק במטרה לפגוע באוכלוסייה האזרחית של ישראל. במקביל, מחמוד עבאס אינו שולט ביהודה ושומרון, למרות הסיוע שהוא מקבל מישראל, מארצות הברית ומהאיחוד האירופי, ואין הוא בעמדה המאפשרת לו ליישם את ההסכמים שעליהם הוא חותם ויחתום. הטרור ממשיך להיות המכשול העיקרי בכל התקדמות לשלום. עד שלא ימוגר, לא יהיה סיכוי רב לקדם את התהליך. כמו כן, טרוריסטים בדרך כלל אינם מתרשמים ממלים.

המטרה העומדת לפני ישראל היא אפוא מיגור הטרור הפלסטיני. כשזו תושג, נוכל להתחיל לבחון כמה אפשרויות לפתרון של שלום באזור. פתרון שתי המדינות יהיה רק אחת מהן. בינתיים יש להבהיר את המצב לכולם: ישראל היא מדינה ריבונית. היא אינה, כפי שאמר מנחם בגין לפני שנים רבות לשגריר ארה"ב, "רפובליקת בננות".

היה פרק זמן לפני הקמת מדינת ישראל, שבו לעם היהודי לא היתה ברירה אלא לקבל הוראות מאחרים. הזמן הזה חלף. מנהיגי ישראל מוכרחים לעצב נתיב שישרת את האינטרסים ארוכי הטווח של ישראל. נשמח לקבל הצעות, אך לא הוראות.