מי אשם בסכסוך החדש עם ארה"ב סביב השכונה החדשה בשייח ג'ראח? ראש העיר, ניר ברקת, שמקדם את התוכנית? מה פתאום. ראש הממשלה בנימין נתניהו שהתייצב מאחוריו? שטויות. כל ילד יודע שהכל באשמתם של יהודים אחרים: רם עמנואל ודייוויד אקסלרוד, שני פקידי ממשל שמסיתים את הנשיא אובמה נגד בני עמם.

אין זו הפעם הראשונה ש"יהודים שונאי עצמם" עושים לנו צרות. במו"מ על הפרדת הכוחות בשנות ה-70 זכה אצלנו שר החוץ הנרי קיסינג'ר, בן למשפחת פליטים יהודית שנמלטה מגרמניה הנאצית, לכינוי הגנאי האנטישמי "ג'ו בוי". בסוף שנות ה-80, כשממשל בוש האב העז לטעון שתהליך שלום אינו מתיישב עם הרחבת התנחלויות, ממשלת שמיר פתחה במסע הסתה נגד "שלישיית היהודונים": דניס רוס, אהרן מילר ודן קרצר. עכשיו הגיע תורם של אנשי סודו היהודים של הנשיא אובמה לשמש שעירים לעזאזל.

נקל לשער איזו מהומה היתה קמה בירושלים אילו מנהיג או עיתון ערבי היה מעז לטעון שנשיא אמריקאי נוטה חסד לישראל בגלל השפעתו של יועץ יהודי. נתניהו, שבילה שנים רבות בארצות הברית, יודע היטב עד כמה פקידי ממשל יהודים בעמדות מפתח רגישים לכל רמז לכפל נאמנויות - לארץ מולדתם ולמולדתם ההיסטורית. מתברר שאצלו הפוליטיקה מכופפת את כלל הברזל "ישראל ערבים זה לזה". כדי לרצות את המתנחלים הוא מרשה לפגוע באנשים שכל חטאם הוא שהם מנסים לקדם יעדים שמפארים את מצע שותפתו הבכירה - מפלגת העבודה.

אנחנו אוהבים את היהודים שלנו בממשל עיוורים להתנחלויות ואטומים לתלונות של הערבים. למשל, כמו אליוט אברמס, מי שהיה הממונה על המזרח התיכון בממשל בוש. אברמס, המזוהה עם הימין הניאו-שמרני, תרם תרומה חשובה להכשרת שורה ארוכה של שרצים תוצרת ישראל. הוא היה סוכן מכירות מצטיין של תורת ה"אין פרטנר", והרוח החיה של מדיניות הסלחנות כלפי פריחת ההתנחלויות. באחרונה מתח ביקורת פומבית על חזון שתי המדינות של הנשיא ששכר את שירותיו, בין השאר, כדי לקדם את הפתרון הזה.

עוד בקמפיין הבחירות שלו אובמה הבהיר, שכדי להיות ידיד ישראל הוא אינו חייב להצטרף לליכוד. סקרי דעת הקהל בארצות הברית מלמדים, שדעתם של רוב היהודים קרובה יותר לגישות של ארגונים כמו הקהילה הרפורמית, ידידי שלום עכשיו ו"ג'יי-סטריט", שדוגלים בפתרון של שתי מדינות וסולדים מתורתו של אביגדור ליברמן, ויותר מכל - רוב מכריע מסתייג מההתנחלויות.

השיחה בין אובמה לנציגים היהודים שעמם נועד לפני שבוע מאשרת, שנתניהו מגייס אותם למלחמה הלא נכונה. אפילו תומכיו הוותיקים לא תקפו את עמדתו של הנשיא בסוגיית ההתנחלויות, והסתפקו בקובלנה על הפרופיל הגבוה שניתן לחילוקי הדעות בפרשת הריבוי הטבעי.

אחד האורחים טען, שההיסטוריה מראה שחשיפת חילוקי דעות בין ארצות הברית לישראל לאור היום אינה תורמת להתקדמות לשלום. "זה לא מה שלמדתי מניסיון שמונה השנים האחרונות", השיב הנשיא מניה וביה. זאת ועוד, הוא הודיע כי לא יירתע מלחץ על הצדדים, כולל ישראל, כל אימת שהדבר ישרת את האינטרסים של ארצות הברית, כמו גם את אלה של ישראל.

אובמה לא היסס להצהיר לפני היהודים שלבד ממחויבות מיוחדת לביטחון ישראל, המדיניות שלו ביחס לסכסוך תהיה חפה ממשוא פנים. אם יהיה צורך, הוסיף, הוא יפנה לישראלים, כפי שדיבר אל הערבים והמוסלמים, כדי לסייע להם לערוך חשבון נפש. אובמה הפנים את מה שקודמיו סירבו להבין: התומכים המסורתיים של הימין הישראלי מאבדים את הרלוונטיות שלהם. הם מפנים את מקומם לכוחות צעירים וליברליים שמזדהים עם הערכים של אובמה. במקרה "הטוב", ההסתה של נתניהו נגד "יהודים שונאי עצמם" תעשה להם מה שהלחישה שלו "השמאלנים הם לא יהודים" באוזני הרב כדורי עשתה לישראלים לפני עשר שנים.