אהוד ברק כאילו מתעקש שנשוב ונכתוב עליו; החסרי נושאים אנחנו? האם אלי ישי אינו זכאי לטור משלו? הוא זכאי. אבל הבטן, הבטן הזאת שמתהפכת: הרי ברק הוא זה שאמור לייצג אותנו בממשלה - באין לנו שם נציגים אחרים - והוא רק מעצים את רוח המיאוס והניכור שמציקה לבטננו; זרים בארצנו.

יוסי ורטר מביא דברים בשם אומרם ב"ישיבות סגורות": "מי לא עזב אותנו", הוא אומר, ברק. "עזבו בן-גוריון ודיין, פרס ואליאב, אלוני ושריד ורמון. נו, אז יעזבו גם פרץ וכבל. נשרוד".

ברק זה, שהוריד את מפלגתו עד לדיוטה התחתונה; שנחל כישלון חרוץ ב"מבחן התוצאה", שהוא עצמו קבעו כמבחן שאין בלתו. דווקא הוא מתגלגל בינינו כסיר נפוח מאז ליקט בדוחק 13 מנדטים; דווקא הוא מסתפק בצ'ופצ'יק של הקנקן שהיה פעם מלא, שורק לעצמו בחושך, כטייל שאבדה לו דרכו.

מצדו, כולם יכולים לפרוש, ללכת לעזאזל, מה אכפת לו, ובלבד שהוא יישאר. ואפילו ייצג את מפלגתו לבדו בקדנציה הבאה - לא אלמן ישראל, לא אלמנה העבודה. נו טוב, למה להגזים, לא לגמרי לבד - עם בוז'י ומתן ופואד ושלום ואורית גם. "נשרוד", הוא מרגיע, "נשרוד", נמשיך לחיות לאחר מותנו.

ניכרים דברי אמת: העבודה עשתה את שלה, היא מיותרת, ודי לה אם תדאג לסידור עבודה לחצי תריסר אנשים, שבלי מושב קדמי או אחורי עלולים כמה מהם למצוא עצמם במסגרת שיקומית, קולעים סלים ומחצלות מרפיה.

הרי את מיותרת לנו: מה בצע בעוד מפלגת-ימין, שראשה הולך השבוע לבית כנסת ברובע המוסלמי, מכניס ספר תורה, שאם מכניסים אותה כבר אין מוציאים אותם. זה בית הכנסת שלא נועד לתפילה-זכה אלא לפרובוקציה נוספת, שכספיו המלוכלכים של מוסקוביץ מאמריקה מממנים אותה, והיא מחישה את בואם של ימים-נוראים.

הטקס, חשוב לציין, נערך במעמד ברוך מרזל המנציח זכר חברו, שגם שמו ברוך, ברוך הגבר, הרוצח מחברון. תלמידו של יצחק רבין ותלמידו של מאיר כהנא תחת קורת גג אחת, בחברותא. אם אלה ימות המשיח, אז מוטב שלא יבוא וגם לא יטלפן בטלפון האדום.

וכה אמר ברק לקרואים: "אנחנו נמצאים מספר ימים לאחר תשעה באב, וזוכרים היטב על מה חרבו בית ראשון ושני".

אני אגיד לך, אהוד, על מה ועל מי: על אנשים כמוך, שחוברים לקנאים ומבקשים שכר כמתונים; שמשתפים אתם פעולה, עם הסיקריקים, שנכנעים להם. הם מטילים את אימתם - בימים ההם ובזמן הזה - ואתם מפחדים מהטרור היהודי שלהם.

לו קם יצחק רבין מקברו, וראה את ממשיכי דרכו מתרועעים עם מוציאי דין רודף ומוסר, היה מת מכעס ומבושה. מי יודע, אולי מותר לצרף בדיעבד גם אותו לרשימת הפורשים.