רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עופר קולקר | תנו לשפץ בשקט

בוויכוח על שיפוץ פנים היכל התרבות עומד קומץ אדריכלים, המתנגד לכל שינוי, מול חובבי המוסיקה ונגני התזמורת, המבקשים לשפר את כלי הנגינה העיקרי העומד לרשותם

תגובות

דומה שהכל מסכימים, כי המועד לשיפוץ היכל התרבות, פנינה אדריכלית וביתה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, חלף מזמן, והוא עומד כבן חורג על רקע הפעילות האינטנסיווית המתחוללת בימים אלו סביבו. תל אביב המתחדשת מעמידה לרשות תושביה מרכז עירוני ותרבותי תוסס, וגם ההיכל ראוי לחידוש פניו. הבניין, שבנייתו הושלמה ב-1957, לא שופץ מעולם, למעט צביעה והתקנת מעלית נכים. השנים שעברו לא היטיבו עמו, והוא לא עומד בשום תקן מאלו המתחייבים בבנייה חדשה, מבחינת בטיחות, נגישות נכים, שירותים באולם ומאחורי הקלעים, וישיבה המאפשרת צפייה נעימה והאזנה נינוחה למוסיקה.

אך עיקר החסר נסתר מהקהל. השטחים מאחורי הקלעים מצומצמים, ואינם יכולים להוות בית ראוי לתזמורת: חדרי הנגנים ספורים, אין מקום לאחסון ארגזי כלי התזמורת, ובעיקר חסר שטח למנוחה והתארגנות לנגנים במהלך הקונצרט מאחורי הבמה. היכל התרבות הוא אולם המופעים הגדול ביותר בישראל, וככזה משמש גם מופעים רבים אחרים, בהם של גדולי האמנים בעולם. במופעים אלו חסרים מתקני במה ראויים. זאת ועוד, מעל הבמה הוקם בשנות ה-50 חדר למתקן מיזוג אוויר, המנמיך מאוד את תקרתה. התזמורת סובלת ממרחב מצומצם על הבמה, הגורם להעדר "שמיעה עצמית", תנאי לנגינה משותפת, המחייבת האזנה לאחרים בעת הנגינה.

אל עבודת השיפוץ הגענו בדרך של מכרז, שעליו התחרינו עם אדריכלים מהשורה הראשונה. עמד לנו ניסיוננו הרב בשיפוץ ובשימור בניינים בירושלים, ובעיקר שיפוץ מכון ואן ליר. למרות ניסיוננו, צירפנו לצוות את אדריכל השימור אמנון בר אור - שהוא שם דבר בכל הנוגע לחידוש פניה של העיר הלבנה.

כבר בתחילת התכנון הציב לפנינו מאסטרו זובין מהטה משימה קשה: להביא את האולם לרמה האקוסטית של האולמות באיכות העולמית הגבוהה ביותר, התואמת את רמתה של התזמורת הפילהרמונית עצמה. היכל התרבות היה אולם באיכות גבוהה לתקופתו, ימי הרדיו, בטרם עמד בתחרות מול מערכות השמע המשוכללות, ובטרם נבנו אולמות על פי מודלים אקוסטיים ממוחשבים מדויקים להפליא. כדי לרצות את הקהילה המוסיקלית של ימינו, נעזרנו באחד מגדולי האקוסטיקאים בארה"ב, פרופ' לורנס קירקגורד, חבר האקדמיה האמריקאית למדעים ומשפצם של הרויאל פסטיבל הול בלונדון, הקרנגי הול בניו יורק ואולמה של תזמורת שיקגו. בהנחייתו, ניתנה העדפה לתנאים האקוסטיים על פני דרישות השימור הטוטלי.

משדחתה ועדת הערר את התוכנית הזאת, חיפשנו פתרון שגם יענה על דרישות האקוסטיקה וגם יעמוד במשימת השימור. פנינו באמצעות משרדו של האדריכל פרנק גרי אל מי שנחשב לאחד מגדולי האקוסטיקאים בדורנו, ישיהו טויוטה, העומד מאחורי טובי האולמות החדישים שנבנו באחרונה, בהם אולם דיסני בלוס אנג'לס, הנחשב לטוב ביותר שנבנה בתקופתנו, אולם הקונצרטים של התזמורת הסימפונית בקופנהגן, שנחנך באחרונה ותוכנן על ידי ז'אן נובל, המתכנן בימים אלו עם טויוטה גם את אולם התזמורת הפילהרמונית של פאריס.

בהתערבותו של מהטה נאות טויוטה להצטרף לצוות התכנון, אחרי שהושגה הסכמה והבנה עם המתנגדים שדעתו תהיה מקובלת גם עליהם, בשל כבודו וניסיונו (מכתב על כך, חתום על ידי האמן דני קרוון, נמצא בלשכת ראש העיר).

בגרסאות הראשונות שהוצאו על ידיו נדרשו שינויים מרחיקי לכת בבניין. כלקח "הסיבוב" הקודם הגבלנו את מרחב הפתרונות האפשרי, כדי להישאר במתכונת המניפה הקיימת, ואופן הישיבה המקובל. לבסוף נמצאה חלופה העונה כמעט ב-100% לדרישות השימור ומאפשרת את האיכות האקוסטית המבוקשת, תוך שמירה על האולם בצורת המניפה המקורית.

התוכניות הוצגו לאורך כל הדרך לפני נציגי המתנגדים, ובהם פרופ' הלל שוקן, דני קרוון, פרופ' ניצה סמוק, פרופ' דני איתן, נציגי אגודת האדריכלים ועמותת השימור. שום פעולה לא נעשתה במחשכים, אלא תוך דיון משותף, ניסיון הידברות ושכנוע הדדי. לפגישת הסיכום הובא טויוטה לארץ, כדי להציג את דרך הפתרון המינימלי המוצע לנציגי המתנגדים. בסיום הפגישה נותר מיעוט קולני של מתנגדים, אשר דומה שמלכתחילה לא היו פתוחים כלל לשכנוע.

תפקידו של האדריכל, בין היתר, הוא יישוב ניגודים וגישור בין רצונות סותרים, כדי ליצור את האיזון הדק הדרוש. כך נהגנו כשהקמנו את בניין משרד החוץ בירושלים, וכך אנחנו נוהגים בכל פרויקט שאנו מתכננים. בשיפוץ היכל התרבות עומדות שתי קהילות זו מול זו: קומץ אדריכלים, הרואים במבנה את עיקר העניין, אל מול קהל חובבי המוסיקה וכן נגני התזמורת, המבקשים לשפר את כלי הנגינה העיקרי העומד לרשותם. במקרה הנוכחי, אין למתנגדים עילה אמיתית שכן, כאמור, לא ייעשו שינויים בחזותו החיצונית של ההיכל, וגם השינוי הפנימי המוצע הוא ברוח תכנונו המקורי. האם יכפה מיעוט קיצוני את דעתו על הרוב? האם בגלל קבוצה קטנה, המעמידה את ערכיה ודעותיה מעל אלו של קהלים אחרים, ייוותר היכל התרבות במצבו הנוכחי לעד?

הכותב הוא אדריכל במשרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין, מתכנני חידוש היכל התרבות בתל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות