מסקירת בתי הספר התיכוניים, המאכלסים את 15 המקומות הראשונים בטבלת המצוינות שפירסם משרד החינוך ("שליש מבתי הספר התיכוניים המצטיינים בישראל בשנה שעברה - במגזר הערבי", אור קשתי, "הארץ" 24.8) - יוכל כל יזם חינוכי מתחיל להסיק בנקל, כי הדרך הבטוחה להגיע לתואר המצוינות המפוקפק של משרד החינוך תהיה להקים בית ספר על-יסודי מדעי לבנות דתיות. זו המסקנה העולה מנתוני משרד החינוך (שלפיהם הרוב מבין 15 התיכונים המצטיינים הם פרטיים ודתיים, והישגי הבנות בבגרות גבוהים משל הבנים) עם פתיחת שנת הלימודים התש"ע.

ההורים המתרשמים מהטבלאות של משרד החינוך יבדקו, בבואם להחליט לאיזה בית ספר לשלוח את ילדיהם, את נתוני הבגרות של בוגריו. קרוב לוודאי שלא ישאלו את המנהל אם לומדים בבית ספרו גם תלמידים נכים; אם עובדי הניקיון המועסקים בו מקבלים את מלוא זכויותיהם הסוציאליות; אם הוא מסייע לתלמידים במלגות; אם תלמידיו יוצאים להכיר את הארץ דרך הרגליים ולא רק דרך מסך ה-DVD של האוטובוס, העושה את דרכו למלון שישכן אותם בטיול השנתי; אם בית הספר, כמוסד חינוכי הממומן מכספי המדינה, מאפשר לתלמידיו ליצור שיח משמעותי עם תלמידים בני דתות/ מין/ מגזר חברתי שונים משלו; אם בבית הספר המצטיין הזה נהוגה סלקציה כלפי תלמידים מתקשים; ואם - בהתחשב בעובדה שבשנה שאליה מתייחסים נתוני ההצטיינות הנ"ל התקיימה שביתת מורים - בתי הספר הללו כיבדו את זכות השביתה של מוריהם.

הורים טרחנים היו מבררים גם באילו תחומים נבחנים התלמידים בבגרות, שהרי יש בתי ספר המלמדים מקצועות מסוימים בשיטה ייחודית, כותבים את בחינת הבגרות ואף בודקים אותה! כל זאת באישור משרד החינוך, שבה בעת גם מאפשר להם להיות בתי ספר סגרגטיוויים ובעלי יכולת גביית תשלום סחטנית.

אין זה מקרה שגם בתחום זה של הצטיינות מתברר ש"מציון תצא תורה". לא בכדי תל אביב אינה מופיעה במקום גבוה לא רק בטבלת בתי הספר המכשירים לוחמים מצטיינים, אלא גם בזו המכשירה תלמידים מצטיינים.יש היגיון בכך שהתופעה מתפשטת בירושלים כמו גם בחברות בדלניות ותחרותיות נוספות בארץ, ומגובה מינהלתית על ידי כוחות עירוניים.

בבית הספר למצוינות, שכנראה לא יצליח להקים משרד החינוך השתא, ילמדו התלמידים כיצד לבטא את רגשותיהם, לכבד את בית ספרם כבית של ספרים ובני אדם, ואולי אפילו לכתוב עבודת גמר ברמה גבוהה בלי שהמורה ינסחה בעבורם. בחינות הבגרות לא יעידו על מצוינותם של בתי הספר, אלא רק על יכולת הלמידה והשינון של התלמידים.

כאשר משרד החינוך יוביל מהלך של מצוינות כאורח חיים, כמהפך ברמת הידע של התלמידים, כשאיפה לייצר מוטיווציה ממשית של מורים ללמד באהבה, לטפח סקרנות ולהתגאות במקצועם; כאשר המצוינות תיתפש כמעורבות חברתית, כמנהיגות פורצת דרך, כשאיפה לחיים מלאים ולתיקון עולם כאורח חיים - או אז נוכל לראות ילדים ששמחים להגיע לבית ספרם וצמאים לידע, במקום טבלאות ומדידות מניפולטיוויות, ולבחור על פי פרמטרים אמיתיים את בתי הספר האמיתיים לחיים של ילדינו האמיתיים.

הכותבת מנהלת תוכנית חינוכית למצוינות בתיכון הרטמן בירושלים