טעות היא לראות בהכרזה של מחמוד עבאס, שלא יציג את מועמדותו בבחירות לרשות הפלסטינית, מהלך טקטי בלבד, שכל מטרתו ללחוץ על הקהילה הבינלאומית ועל ישראל לקבל את תנאיו לחידוש המשא ומתן. גם אם כצפוי לא יתקיימו הבחירות לרשות בסוף ינואר, ועבאס יישאר בינתיים בתפקידו, הוא עלול עדיין לממש את איומו ולפרוש לאחר מכן, וכך להעמיד את ישראל לפני מצב הדומה ביסודו למצב שלפני מבצע "עופרת יצוקה", אך בהשלכות קשות יותר.

במבצע "עופרת יצוקה" החליטה ישראל להשאיר את השליטה ברצועה בידי החמאס, מתוך הבנה שהחלופה היחידה היא חידוש השלטון הישראלי במקום, על כל המשמעויות הרות האסון שיש לדבר. התפרקות הרשות תביא אולי לגל צהלות "אמרנו לכם שהם לא יכולים" מצד הימין, אך יחייב את ישראל לשוב וליטול את מוסרות השלטון על חייהם של יותר משני מיליון פלסטינים בגדה. בהעדר מועמד ראוי לתפקיד ראש הרשות תחת עבאס (בהנחה שמרוואן ברגותי, שהצהיר כי יתמודד על המשרה, לא יוכל לעשות זאת מתא כלאו), התפרקות כזאת אינה תסריט בלתי מתקבל על הדעת.

ההתפרקות יכולה להתרחש לצד החלטה של הפתח לפנות לפיוס פנים-פלסטיני עם החמאס, שילווה בהפסקת "תוכנית דייטון" לבניית מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, ובעיקר בהפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל, בהתמוססות של תוכנית פיאד לבניית המדינה שבדרך, בשחרור עצורי החמאס בגדה ובחידוש צעדי המחאה העממיים.

פירוק של הרשות יהיה בגדר הודאה פומבית של אש"ף בכישלון הדרך המדינית. גם אם תנועת הפתח לא תכריז על כך בפומבי - התנועה, ההולכת ובמאבדת גובה ברחוב הפלסטיני, תיאלץ לאמץ את קריאתו של חאלד משעל השבוע "להקפיא את פרויקט ההסדר, לפחות לתקופה מסוימת, ולאמץ את הג'יהאד, ההתנגדות ופעילות עממית לסוגיה".

החמאס ייהפך ל"שחקן היחידי בעיר" בשל העובדה שהצליח להביא לסיום הנוכחות הישראלית בעזה ומתחייב לעשות זאת גם בגדה.

עבאס ואחרים בפתח יימנעו בתנאים הנוכחיים מהתמודדות עם החמאס בבחירות דמוקרטיות. ההתארגנות הפוליטית של עבאס, שתוכננה להישען על המחנה הלאומי האנטי חמאסי, לא תצליח אם תצא רק נגד המצע החברתי של הארגון, שאותותיו האיסלאמיים הרדיקליים כבר נראים ברצועת עזה. היא תידרש לחיזוקים מדיניים.

עבאס בנאומו השאיר פתח לישראל וארצות הברית להתעשת ולפעול כדי למנוע את התממשות התרחיש המתואר. גם היוזמה להכרזה חד-צדדית על מדינה פלסטינית מותירה פתח כזה - בהתחשב בעובדה כי מדובר בתוכנית היכולה אמנם להתממש, אך מורכבותה וסיכוניה, גם לצד הפלסטיני, יביאו ככל הנראה לדחייתה למועד כלשהו בעתיד ולאפשרות לחדש את המו"מ לפני מימושה.

נתניהו, המדבר שוב ושוב על הצורך ליצור בידול בין עזה לגדה, נדרש לפעול כדי לממש את הרעיון הזה ולהשיב לפלסטינים בגדה את התחושה שיש תועלת בפתרון מדיני. על ישראל ליצור את התנאים שיאפשרו בטווח הקצר את מימוש תוכנית פיאד לבניית המדינה הפלסטינית "מלמטה למעלה", ובטווח הארוך את חידוש המו"מ, תוך כדי הסכמה על סדר יום ברור ולוח זמנים להשלמת המו"מ על הסדר הקבע.