הפרק הישראלי בדו"ח משרד החוץ האמריקאי על חופש הדת בעולם, שפורסם בחודש שעבר, מציג את ישראל באור מביך, כאחת מ-30 המדינות הבעייתיות. בעיני האמריקאים, ישראל דומה לרוסיה או לטורקיה יותר מאשר לסעודיה או לאיראן, אבל זו נחמה קטנה.

הדו"ח עוסק בהרחבה בעובדה שרבע מתלמידי מערכת החינוך היהודית בישראל לא לומדים מקצועות כלליים כמו אנגלית, מתמטיקה ומדעים, ולכן יתקשו להשתלב בשוק העבודה. אלא שכמו רוב הישראלים, גם האמריקאים לא מסיקים את המסקנות המתבקשות: המצב הקשה של היום הוא רק קדימון, ואם המגמה הנוכחית תימשך יהיה כאן הרבה יותר גרוע.

על פי מחקרים של הכלכלן פרופ' אלי ברמן, החברה החרדית מכפילה את עצמה כל 16 שנה. היום 13% ממחזור הגיוס "מתגייסים" לישיבות. על פי תחזיות צה"ל, בעוד עשור אחד מכל ארבעה בני 18 ישתמט בישיבה. זו כבר לא רק בעיה של אפליה בין דם לדם. זו בעיית ביטחון לאומי, שעומדת להתפרץ.

על פי תחזית של צוות פרויקט "ישראל 2028", ברשות אלי הורוביץ ודוד ברודט, אם לא יחול שינוי קיצוני בשיעור הפריון החרדי, החרדים יהיו ב-2028 יותר מחמישית מהאוכלוסייה היהודית בישראל. תחזית חדשה של גלעד מלאך, חוקר במרכז מציל"ה, מעלה שאם החרדים יתמידו בקצב הריבוי הנוכחי של 5% בשנה, ב-2050 הם יהוו 37% מהאוכלוסייה היהודית - בהנחה שהחילונים ירצו להישאר כאן ולפרנס אותם. זה לא מדע בדיוני. זה בדיוק מה שקרה בירושלים בדור האחרון.

למה הילודה החרדית היא עסקנו? ולמה היא בעיה? כי מבחינה כלכלית וביטחונית החברה הישראלית נושאת על גבה את החרדים. זה היה קשה אבל אפשרי בשנות ה-80, כשהחרדים היו רק 4% מהאוכלוסייה. זה בלתי נסבל עכשיו כשהם כ-10%. זה עלול למוטט את החברה והכלכלה הישראלית בעוד 20 שנה, ולהפוך את ישראל למדינת עולם שלישי עם כלכלה מנוונת וזלזול גובר בזכויות האדם. בתסריטים קשים במיוחד זה עלול להוביל לחלוקת המדינה או למלחמת אזרחים. זה קרה אצל אחרים. זה עלול לקרות גם אצלנו.

הפתרון הוא לא שהחרדים יפסיקו להיות חרדים, אלא שיתחילו לעבוד ולשרת בצבא, וישתלבו בחברה הכללית כפי שעושים יהודים חרדים בלונדון ובניו יורק. אלא שגדולי התורה החרדים חסרים את החזון הדרוש, אינם מבינים את גודל הסכנה הלאומית ועושים הכל כדי לשמר את המצב שבו הגברים אינם עובדים.

משום שהציבור החרדי לא יתנדב להשתנות, אין מנוס מהחלטות קשות: התניית מימון לבתי ספר בלימוד מתמטיקה, אנגלית ומדעים, וקביעת מכסת פטורים מגיוס לבחורי ישיבות. קיצוץ הקצבאות לפני כמה שנים הרחיב את השתתפות החרדים בכוח העבודה, אבל לא די. כדי שזה יקרה חייבים להתנות סיוע למשפחות מרובות ילדים, בעבודה.

את ההחלטות האלו יש לקבל לאלתר משתי סיבות. האחת, שאם הן יתקבלו בעוד עשור ייתכן שכבר יהיה מאוחר מדי למנוע את הצניחה לתהום. השנייה, שכוחם הפוליטי של החרדים מתחזק, וכל השתהות תקשה להעביר את ההחלטות החיוניות למדינה ולהם.

הכותב הוא סמנכ"ל מחקר והסברה של עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון