מינוי של מנהל חדש למינהל מקרקעי ישראל יכול להיהפך במהירות רבה מעניין ביורוקרטי, המטריד בעיקר מומחי מקרקעין, לחבית חומר נפץ חברתית; זאת בשל הרגישות של נושא הקרקעות והשפעתו על יחסי הרוב והמיעוט בישראל. זה בדיוק מה שעלול לקרות בעקבות מינויו הצפוי של ראש העיר רמלה, יואל לביא, לתפקיד מנהל המינהל.

לפני שנה הגיב לביא על בקשה של תושבי עירו הערבים, להחליף את שמותיהם של רחובות בשכונות ערביות ברמלה לשמות ערביים, בגסות רוח רבה. בין הדברים הפחות בוטים שאמר אז היתה הצעתו למבקשים, שילכו לגור בג'לג'וליה.

בנוסף פעל לביא בשנות כהונתו ליצירת הפרדה בין יהודים לערבים ברמלה. בין השאר הוא יזם הקמת חומה בין שכונת גני דן היהודית לשכונת ג'ואריש הערבית ותמך בפרויקטים למגורים, שמנעו - בתירוצים ובשיטות שונות - כניסת ערבים. כך, למשל, העניקה העירייה את ברכתה להקמת שכונה חדשה, "פארק צפון", שהציעה מבצעים ל"יוצאי צבא" בלבד.

אחת השיטות הנהוגות במקרים כאלה היא הקמתה של עמותת דיירים, שמחייבת כל מי שרוצה להצטרף לפרויקט לעבור ועדת קבלה. זוהי השיטה שבאמצעותה מסננים יישובים קהילתיים, והרחבות של מושבים וקיבוצים, את הרוצים להצטרף אליהם. יכולת הסינון הזאת הוגבלה על ידי פסק דין קעדאן - שבו חייב בית המשפט העליון את היישוב קציר להקצות קרקע לאזרח הערבי עאדל קעדאן. ככל הנראה, חלה פסיקת קעדאן גם על הרחבות של היישובים החקלאיים. ההתמודדות עם שיטת הסינון ועם יישום פסיקת קעדאן מחייבת פיקוח מקצועי וקפדני של המינהל - ומכאן הצורך במנהל שיוכל למלא את התפקיד בהגינות ובלב שלם.

לא רק התבטאויותיו הפוגעניות של לביא בעייתיות בהקשר זה - גם היותו איש פוליטי מובהק המזוהה עם מפלגת השלטון, קדימה, הופכת אותו למועמד לא ראוי. תפקיד מנהל המינהל חורג מהמשבצת של משרה ביצועית. בפועל, הוא כרוך בקביעת מדיניות או בהשפעה על עיצובה, לא פחות מאשר ביישומה. לא פעם הדבר נעשה באמצעות החלטות המתקבלות בחדרי חדרים, כלומר באופן לא שקוף. עובדה זו מלמדת יותר מכל על הצורך בכך שבראש המינהל יעמוד איש מקצוע נטול פניות.

הסכנה במקרה זה מועצמת בשל מבנה הכוח של הפקידות הבכירה. ביכולתו של מנהל המינהל לעצב מדיניות על פי השקפתו באמצעות הפרשנות שהוא מעניק למקרים בשטח, על ידי התרת חריגות וקביעת נוסחים של הצעות החלטה למועצת מקרקעי ישראל. הניסיון לבלום מנהל מינהל נחוש, החורג מגבולות המדיניות הסבירה, משול לניסיון לעצור שיטפון בעזרת דלי.

ההיגיון של מינהל דמוקרטי תקין מחייב אם כן להעמיד בראש מינהל מקרקעי ישראל אדם שיהווה "סכר" בפני מחטפים שמאחוריהם עומדת מדיניות קלוקלת, מפלה, מוטה פוליטית או מושחתת. אדם כזה צריך להיות בעל רקורד נקי, אוריינטציה מקצועית, נטול זיקה פוליטית ישירה ורחוק מקיצוניות שעשויה לפגוע ביכולתו לזכות באמון הציבור על מגזריו השונים. מינויו של אדם כמו לביא חורג לא רק מההיגיון של מינהל תקין, אלא גם מדרישות השכל הישר ומהאינטרס של ציבור החפץ בחברה בריאה.

ד"ר אלכסנדר (סנדי) קדר מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ופעיל באגודה לצדק חלוקתי.