ברית מעניינת נכרתה בימים אלה בין חבר הכנסת עמיר פרץ לשר המשפטים, דניאל פרידמן. ברוב הנושאים אין הם רואים עין בעין, אך בנושא אחד כן: שניהם רוצים להעלות את שכר חיילי החובה.

את המאבק החל פרידמן כשפנה לפרץ בהיותו שר הביטחון והציע לו לקדם חקיקה שתגדיל את שכר חיילי החובה. פרץ השיב שעליו ללמוד את הנושא ומינה צוות שהיה אמור להגיש לו נייר עבודה. הצוות החל בעבודתו, אך בינתיים פרצה מלחמת לבנון השנייה, והנושא נזנח.

בתחילת מארס חידש פרידמן את מאמציו. הוא פנה למזכיר הממשלה וביקש ממנו להעלות את הנושא לדיון בממשלה. גם פרץ המשיך לפעול בעניין הזה ובשבוע שעבר הגיש הצעת חוק לתשלום שכר מינימום לחיילים. ההצעה משרתת כמה מטרות בעבורו: היא מתאימה להשקפת עולמו, משרתת את ציבור בוחריו וגם מספקת הזדמנות להכות בשר הביטחון הנוכחי, אהוד ברק, יריבו הגדול. פרץ הרי יודע, שצה"ל לא יאמץ את הרעיון כי הצבא אינו רוצה לשלם תמורת משהו שהוא מקבל עכשיו בחינם כמעט.

הנימוק העיקרי לתשלום שכר הוגן לחיילי החובה הוא האפליה. מדוע להפלות לרעה את מי שתורם שלוש שנים למדינה? לא די שהחיילים מסכנים את חייהם וגם מוותרים על כמה שנים של לימודים ועבודה?

צה"ל הודיע באחרונה, שהוא מודאג מההשתמטות הגוברת של החרדים. לפני עשר שנים השתחררו רק 4.5% ממחזור הגיוס מטעמי "תורתו אומנותו" ועכשיו מדובר ב-11%; ב-2020 יהיה שיעורם 25% מהמחזור. זה מצב מרגיז במיוחד כי צעירים חרדים אלה מקבלים מהמדינה "דמי ישיבה", הגבוהים משכרו של חייל בחובה. קיימים כמובן גם משתמטים חילונים, והערבים.

השירות בצבא כרוך בשתי עלויות כבדות למתגייס. האחת - הסיכון למות או להיפצע; האחרת - הפסד שנות הכנסה. לכן, כדי לפצות על הפסד ההכנסה וכך להקטין את האפליה, ראוי לשלם לחיילים שכר חודשי מכובד; נניח 3,000 שקל לחודש - קצת פחות משכר המינימום. הרי אין להמשיך את העיוות הגדול, שחייל בשירות חובה מקבל שכר מגוחך של בין 400 ל-700 שקל.

יש חיילים, והם אינם מעטים, שבעת חופשה מהצבא נאלצים לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה. באגף כוח אדם בצה"ל מתקבלות כל הזמן פניות של חיילי חובה המבקשים חופשה מיוחדת כדי לעבוד עקב המצב הכלכלי הקשה בבית. בארגון "חזית ועורף לב אחד" מספרים על עשרות חיילים הפונים מדי חודש בבקשה שיעזרו להם למצוא עבודה מתאימה בחופשה.

לפי פרסומים זרים, מדובר בכ-100 אלף חיילים בשירות חובה. על פי חישוב של 3,000 שקל לחודש לחייל, ההוצאה השנתית תגיע ל-3.6 מיליארד שקל. אך בפועל תהיה ההוצאה רק מחצית מסכום זה. ראשית, ייחסך הכסף המשולם כעת כמשכורת לחיילים. שנית, יבוטל מענק השחרור, שהוא בעייתי ומעוות שכן חלקו הגדול מותנה בהוצאה למטרות מסוימות בלבד.

שלישית, כשתהיה לחיילים משכורת סבירה יבוטלו כל הפטורים וההטבות שיש לחיילים משוחררים בנושאים כמו לימודים, משכנתה, הנחות ונקודות זיכוי ממס. כל הביורוקרטיה הענקית הכרוכה בחלוקת המתנות הללו תבוטל, וזה רווח נקי.

יש עוד תועלת חשובה אחת: תשלום של 3,000 שקל בחודש יגרום לצה"ל לשנות את גישתו לאנשי החובה. לפתע הוא יראה בהם גורם ייצור שעולה כסף, ולא משאב בחינם. כיום צה"ל משתמש באנשי החובה בצורה בזבזנית עקב עלותם האפסית. אבל כשכל חייל וחיילת יעלו לצה"ל 3,000 שקל בחודש - הצבא יתחיל לחשב חישובים. לפתע לא רק יחסכו בדלק ולא רק יתייעלו בטנקים, אלא יתחשבו גם בכוח האדם, בחיילים.

במצב חדש כזה תיראה תופעה חדשה: צה"ל יגלה, שניתן לנצל את החיילים באופן יעיל יותר ואף לחסוך בכוח אדם. לפתע יתברר לו, שאפשר לקצר את שירות החובה - כי כל קיצור שווה כסף. קיצור השירות יביא לתועלת ריאלית עצומה למשק כי הנטל האמיתי של שירות בצבא אינו התשלום הכספי לחיילים, אלא הפסד התוצר שנגרם בשלוש השנים שבהן החיילים אינם לומדים ואינם עובדים.

האם ישכילו פרץ ופרידמן לשתף פעולה ולקדם חוק להנהגת שכר הוגן לחיילים?