המשטרה דורשת לחקור את אהוד אולמרט לפני גביית העדות המוקדמת והפומבית ממשה טלנסקי. דרישה זו נראית סבירה מבחינת קידום החקירה והרצון למנוע תיאום גירסאות. לקראת עדותו של טלנסקי, שאמורה להישמע ב-25 בחודש, יקבלו סנגוריו של אולמרט את כל חומר החקירה שהצטבר עד כה. המשטרה רוצה לחקור את ראש הממשלה פעם נוספת לפני שייחשף לחומר הזה. אילו היה מדובר באזרח מן השורה, איש לא היה טורח לשאול אם יש די ראיות נגד החשוד כדי לשנות את סדר יומו בהזמנה לחקירה דחופה. כשמדובר בראש הממשלה, ברור כי דרישה לזמן אותו לחקירה דחופה מונעת ממנו התעסקות בעניינים חשובים.

זוהי בדיוק הבעיה כשחוקרים ראש ממשלה מכהן, אבל כשמדובר בחשד לקבלת שוחד, אין כל דרך אחרת. אי אפשר להמתין לא שבוע, לא חודש וודאי שלא עד סוף כהונתו. אם יש עדויות אמינות בעיני החוקרים לכך שהועבר כסף במעטפות לידיו של ראש הממשלה, חייב ראש הממשלה לספק את ההסבר על מה היה במעטפות הללו. בינתיים לא נשמעה מצדו הכחשה לעצם המעשה.

כסף במעטפות אינו עניין שבשגרה, בדרך כלל הוא מסתיר משהו: את זהות הנותן, את המסלול, את הכוונה, את המטרה, את ההכנסה, את הרישום, אולי את השוחד. ראש הממשלה לא אמר "מעולם לא קיבלתי כסף במעטפות". הוא אמר שמישהו בסביבתו היה אחראי לתקינות ההליך. אלא שסביבתו של ראש הממשלה לא עמדה לבחירה, והיא אינה חייבת לציבור דין וחשבון. אולמרט חייב להסביר בהקדם.

את ההסבר צריך כנראה ראש הממשלה לתת לחוקרים, כי רק הם מוסמכים ומיומנים לבדוק את אמינותו וחוקיותו. כחשוד הוא רשאי למשוך זמן, לשתוק בחקירה, לעשות כל מה שהחוק מאפשר לו כדי לצאת זכאי. כראש ממשלת ישראל הוא צריך לרדוף אחרי חוקרי המשטרה במקום שהם ירדפו אחריו, ולשנות את לוח הזמנים בהתאם. אם הדבר משבש באופן מהותי וחמור את ניהול המדינה, צריך ראש הממשלה להכריז על נבצרות, ולהעביר באופן זמני את סמכויותיו לממלאת מקומו, להיחקר בהקדם ולטהר את שמו. הוא אינו יכול להיאחז בלוח הזמנים העמוס שלו כתירוץ, גם אם לוח הזמנים מטבע הדברים עמוס ביותר.

זו איננה הפעם הראשונה שאנשי ציבור קובלים על התמשכות החקירות נגדם, אבל מצד שני אינם משתפים פעולה עם חקירה מזורזת. הדברים צריכים להיאמר בפשטות: כל עוד לא סיפק אולמרט הסבר מניח את הדעת לכסף שהועבר לו במעטפות, אין לו זכות מוסרית לשבת על כיסא ראש הממשלה.

זו איננה עוד חקירה על שיקול דעת מוטעה, על פרוטקציה לחברים, על מינויים, אלא חקירה של מעשה שעל פניו נראה פלילי, עד שיוכח אחרת. כל ניסיון להשהות את הבירור איננו סביר מבחינה ציבורית. יואיל ראש הממשלה לפנות כמה שעות מזמנו לחקירה המתבקשת.