מספר התומכים שנמנו השבוע בכרטיס האישי של ברק אובמה ברשת החברתית פייסבוק היה 2,361,303 - פי ארבעה מליריבו, ג'ון מקיין. עוד סימן לכך שאובמה הוא הווינר הטכנולוגי של 2008, הם מיליון וחצי האמריקאים שרשומים באתר הנושא את שמו, my.BarackObama.com.

כבר לפני שנתיים נהפך אובמה למותג אינטרנטי - אז התחילו אנשי המטה הדמוקרטי לרכז את כתובות הדואר האלקטרוני של תומכיו. לאחר בניית בסיס נתונים עצום בגודלו צורף לצוות כריס יוז, פריק מחשבים בן 24, ממייסדי פייסבוק. יוז העניק לתומכי אובמה את האפשרות לאתר איש את רעהו ברשת, להתכתב ולקיים צ'טים, להודיע על קיומם של כנסי בחירות ולארגן מתנדבים שיפיצו תעמולה ויובילו מצביעים.

את הקידמה הטכנולוגית הזאת קל לתרגם לכסף. אובמה חסך מיליוני דולרים בארגון כנסים ובהפצת תעמולה, בזכות המתנדבים שאותרו ברשת. "השקענו המון מחשבה איך להפוך את הפעילות ברשת לפעילות ארגונית בעולם האמיתי", הסביר יוז למגזין "וויירד". 100 אלף הודעות על כנסי בחירות התפרסמו באתר של אובמה, ומיליוני גולשים צפו בסרטונים שקראו להצביע לו ביוטיוב. בנוסף, תומכיו יכלו לתרום ברשת כל סכום מ-15 ועד 2,300 דולר - וכך גויס סכום שיא של תרומות.

אם הבחירות בארה"ב עמדו בסימן הדמוקרטיזציה של השיח הפוליטי, הפוליטיקה הישראלית מפגרת הרחק מאחור. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות אמנם פתחו כמה מהמועמדים כרטיסים ברשתות חברתיות, אך אלה מופעלים בעיקר על ידי חברות פרסום ולא מאפשרים תקשורת אמיתית בין המועמדים לבוחרים.

בזירה הארצית אתרי המפלגות מקרטעים ולא אינטראקטיוויים, ח"כים כמעט שאינם פעילים ברשתות חברתיות ובקושי מפעילים בלוגים.

מוזר שהפוליטיקאים הישראלים מתקשים לגלות את האינטרנט. דווקא הם, שמרבים להתלונן על ציניות תקשורתית וחוסר אכפתיות של הבוחרים, אמורים לזהות את השיח הדמוקרטי שמתפתח ברשת. האינטרנט הישראלי התבגר. הוא נהפך במהירות לכיכר עיר מודרנית, שבה ניתן לנהל שיח פורה על נושאים מורכבים - זה גם הלקח הטכנולוגי מהבחירות בארה"ב.

לא הכל ורוד, כמובן. לפי דיווח ב"ניו יורקר", המועמדת הרפובליקאית לסגנית נשיא חייבת את משרתה לבלוגר אלמוני. בפברואר 2007 חיפש אדם בריקלי, בוגר טרי של אוניברסיטת קולורדו, רפובליקאית הראויה להתמנות לסגנית הנשיא. חיפוש ברשת העלה את מושלת אלסקה, שרה פיילין. ההימור תפס במהירות והבלוג של בריקלי צוטט בהרחבה ברשת ובעיתונים נחשבים - לג'ון מקיין הספיקו שלוש שעות כדי להתרשם מהמועמדת. בשלב הזה התחילו הבעיות, הפאדיחות של פיילין והחיקוי המושלם של טינה פיי זכו למיליוני צפיות ביוטיוב ופגעו קשות במקיין. את השימוש הקיצוני הזה ברשת אולי לא כדאי ללמוד מאמריקה.