לפעמים אין ברירה, צריך לערוך קניות. לדוגמה: נניח שאתם עוברים דירה, שבועות אחדים לפני לידת בתכם הבכורה. חסרים לכם לא מעט חפצים. מנורה אחת שתיתלה מעל פינת האוכל החדשה. שולחן קפה בסלון, שיחליף את זה שנס ליחו. שלושה כיסאות. וכן, צריך לרכוש את כל הדברים שכרוכים בגידולה של תינוקת: כיסא נישא למכונית, עגלה, ערסל, מיטה. והרי זו רק ההתחלה.

אבל אולי אתם מאלה שנרתעים מבולמוס קניות. לא רק שהכל יקר נורא (עגלת תינוק "בוגבו", מדגם "קמיליאן", עולה 4,400 שקל בחנות "תינוקיס" בעפולה, למשל); לא זאת בלבד שנקלעתם כמו כולם לתקופה של מיתון; אלא שיש לכם משנה סדורה על כישלונותיה של תרבות הצריכה: אתם משוכנעים שהחברה האנושית מנצלת הרבה יותר מדי משאבים כדי לייצר הרבה יותר מדי מוצרים מיותרים; אתם סבורים שאנחנו משקיעים הרבה יותר מדי זמן במאמץ הפרנסה כדי לאפשר לעצמנו לקנות הרבה יותר מדי דברים, חדשים לבקרים - ואלה ממלאים את עולמנו, כמעט תופסים את מקומנו, ולחלופין נזרקים במהרה אחרי השימוש ומצטרפים להררי האשפה שעולים על גדותיהם.

מה תעשו, לא תקנו? אל דאגה, מתברר שקיים פתרון טוב, שמתאים במיוחד בשבילכם. זהו פתרון שמאפשר להמשיך ולקיים חיי מסחר ערניים, להזרים כסף בין אנשים, להחזיר לשימוש מלאכות יד (התיקון, השיפוץ וההרכבה), לקיים כלכלה חיה. מדובר בשוק קטן, שהולך ומתפתח בשוליים של תרבות הקניונים והרשתות הגדולות: שוק המוצרים מיד שנייה.

הנה, בחנויות מוצרים מיד שנייה לתינוקות - ברחוב פלורנטין בדרום תל אביב וברחוב בוגרשוב במרכזה - אפשר למצוא אותה עגלת קמיליאן, או אחת דומה לה, ברבע המחיר; היא לא חדשה, אפשר לראות שהגלגלים ידעו מדרכה או שתיים, אבל היא טובה, חזקה ונאה, עברה טיפול וניקיון יסודי ואין שום סיבה שתצטופף עם שאר מיני ירקות רקובים בתוך משאית אשפה בדרך אל כליונה.

בשוק הפשפשים ביפו אפשר למצוא, אם מיטיבים לחפש, מנורה נאה, שהאירה לראשונה בשנות ה-70 ואורה עוד מזהיר, ושולחן קפה אלגנטי, שצריך רק לשייף ולקרצף ויופיו עולה מתוכו. כיסאות - אפשר בעצם לקחת לרפד את הכיסאות הישנים, להחליף להם את הצבע, להחזיר להם ברק.

שוק הצללים הולך באחרונה ופורח לצד השוק המרכזי, ואין כמותו מתאים לימי משבר כלכלי. במכללת ספיר שבנגב פתחו לפני כשבועיים מרכז יד שנייה בשם "חברה בעם". אפשר לקנות שם הכל, מכלי מטבח דרך ספרי מופת ועד מכנסי ג'ינס משופשפים כהלכה. את ההכנסות מהמכירות מעבירים שם לפעילות קהילתית. כך, בעיר ובכפר, במרכז ובפריפריה, אוספים את מה שנזרק, מחזירים למעגל הצריכה, משלמים פחות ומקבלים בתמורה חברה משומשת במצב בכלל לא רע.