הממשלה אישרה אתמול הצעת החלטה שערורייתית - שהגישו ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר החקלאות שלום שמחון - לייבא לענף החקלאות 3,000 עובדים זרים. זאת, בנוסף ל-26 אלף עובדים זרים בענף זה, שכבר נמצאים בישראל. הצעת ההחלטה נוגדת החלטות ממשלה קודמות, לצמצם בהדרגה את המכסות השנתיות לעובדים זרים בענפי החקלאות, הבניין והתעשייה. היא נוגדת את מדיניותו של שר התמ"ת, אלי ישי, ושל שירות התעסוקה, שמעוניינים לפנות מקומות עבודה למובטלים ישראלים, והיא נוגדת את מדיניות האוצר ואת זו של בנק ישראל.

בימים אלה מגבש המשנה לנגיד, פרופ' צבי אקשטיין, תוכנית כוללת לצמצום דרסטי במספר העובדים הזרים. אקשטיין, כלכלן ומומחה למדיניות שוק העבודה, נשען על מודל שאימצה אוסטרליה כדי לבלום את כניסתם של מיליוני עובדים זרים ממדינות האזור. במקום להכניס כוח עבודה זר וזול, הכניסו מיכון חקלאי. אקשטיין סבור, כי אין סיבה שממשלת ישראל לא תנקוט מדיניות דומה ותסבסד חקלאים שיכניסו מיכון לשדות ולחממות שלהם. בהינתן מספרם הקטן של בעלי אדמות המתפרנסים מחקלאות, זו אינה משימה בלתי אפשרית.

בעבר נעשו ניסיונות לסבסד עובדים ישראלים בענפי החקלאות, אבל אלה טורפדו על ידי החקלאים, שטענו כי ישראלים אינם מוכנים לעבוד בחקלאות ואינם מיומנים בעבודה חקלאית. החקלאים אינם נוהגים להזכיר שיקול מרכזי נוסף - השכר. באחרונה הגיעה לקו לעובד אזרחית נפאל שהועסקה בעבודה חקלאית בין שמונה ל-13 שעות ביום בעבור 11 שקלים בשעה, בעוד שהשכר החוקי הוא 19.28 שקלים בשעה. הבדיקות מוכיחות שוב ושוב, כי שכרם של העובדים הזרים, על אף ניסיונות הממשלה לייקרו באמצעות היטלים ואגרות, נמוך ב-30% לפחות מזה של עובדים ישראלים.

הבאת עובדים זרים היא גם עסק מכניס לחברות ישראליות, שמקבלות אלפי דולרים מעובדים קשי יום אלה, שנאלצים ליטול הלוואות ולמשכן את רכושם בעבור האישור הנכסף לעבוד בעבודות כפיים בישראל.

שמחון לוחץ זה זמן רב להגדיל את מספר העובדים הזרים. הוא, ואחרים במפלגת העבודה, נתונים ללחצים של קבלני קולות, ש"משלימים" את הכנסתם מהחקלאות בבעלות על חברות כוח אדם המייבאות עובדים זרים.

אולמרט, כמו קודמיו, אריאל שרון ואחרים, נכנע ללחצים. הלובי החקלאי הוא אכן מהחזקים בישראל, בדומה למדינות אחרות, למשל צרפת. דרושה נחישות כדי לעמוד מולו. במקום להכניס עוד ועוד עובדים, יש לגבש תוכנית רצינית להחלפתם על ידי עובדים ישראלים ועל ידי מיכון משוכלל. צריך אחת ולתמיד להשתחרר מההשתעבדות לכוח עבודה זול על כל השלכותיו, הכלכליות והמוסריות.