מינוי דיגיטלי של הארץ - באתר בסמרטפון ובטאבלט - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

איילון מסוגל, ברק לא

אהוד ברק רוצה להיות שר הביטחון. כשהיה שר הביטחון, בהיותו בעיקר ראש הממשלה, לא היה כל כך שר הביטחון. הוא זילזל אז בחובות התפקיד והניח לרמטכ"ל שאול מופז, שהתלונן באוזניו על מסכנותו, לעשות כרצונו. אבל עכשיו מוכן ברק לטפל בתיק הביטחון כאילו אין יקר ממנו בעולם כולו.

קורות חייו, על הנייר, ירשימו כל מלהק לתפקיד: גם ראש אמ"ן וגם רמטכ"ל (עד לפני 12 שנה), גם קצת שר חוץ וקצת שר ביטחון וקצת ראש ממשלה. לכאורה, מועמד מושלם. למעשה, בעייתי ונופל מהמועמד האחר המנופף ברקע ביטחוני, עמי איילון.

בעוד חודש, שש שנים לאחר שנלקחו מברק ראשות הממשלה ותיק הביטחון, הוא יהיה בן 65. ברק מכיר את כל התקדימים ולהוט לשחזר אותם בקפיצת הדרך. יצחק רבין נפל מראשות הממשלה בהיותו בן 55, טיפס בחזרה למשרד הביטחון בן 62, שב לראשות הממשלה בן 70. בן 55 היה אריאל שרון כשהודח ממשרד הביטחון, בן 72 זכה - באדיבות ברק - בראשות הממשלה. והיה גם אלילו הראשון של ברק, משה דיין, שאיבד את תיק הביטחון בהיותו בן 59 ומעולם לא התאושש כליל, גם לא בעת שעבד עם מנחם בגין כשר החוץ.

ברק אמור להיות הקליע הנטען במחסנית לקראת פרסום דו"ח ועדת וינוגרד העשוי למוטט את הצמרת הביטחונית כולה. אבל הוא יתקשה להציג את עצמו כמטאטא היעיל של שברי וינוגרד: ברק הוא בוגר ועדת חקירה קודמת, ועדת אור, שמצאה פגמים בתפקודו כראש הממשלה באוקטובר 2000, בין היתר כי "לא נקט בפעולות מספיקות למניעת או הגבלת שימוש באמצעים קטלניים על ידי המשטרה, ולא עשה די להביא להרגעת הרוחות והאירועים תוך כדי התרחשותם. הוא לא קיים את חובתו לעשות, בכל ההקדם, להשגת מידע הדרוש לשם קבלת החלטות ומתן הנחיות מושכלות".

איילון מנוסה פחות מברק, אך גם נכשל פחות. כאלוף במטה הכללי, מפקד חיל הים, היה מהראשונים שזיהו את חומרת האיום שבטרור הפלשתיני. כראש שירות הביטחון הכללי לאחר רצח רבין לא התיימר להיות מקצוען מודיעיני, אך הצליח להביא מנהיגות לארגון שפל רוח בעת משבר. הוא היה ראש שב"כ אמיץ, שהתייצב נגד ראש הממשלה ההרפתקן בנימין נתניהו, בלי חשבון אישי. יש לו מזג ייצרי, נטייה להתרכז בעצמו ועמדות הניתנות להשפעה, אך בנבחרת המקרטעת של מפלגת העבודה אין כרגע טובים ממנו.

גם לברק יש שם מקום - בנבחרת, אך לא בראשה; ומשתי סיבות מכריעות הקשורות זו בזו. הראשונה היא השחיתות, סוגיית-על של הפוליטיקה הישראלית בשנים הבאות, שלא ברק הוא האדם הנכון להוביל את המסע נגדה. בהנחה שתהליך מדיני לא יהיה ושמבצע מול איראן, אם יהיה, יתבצע כתוצר של הכנות מודיעיניות וצבאיות ושל החלטה לאומית הכרחית, שאינה קשורה בזהותם של בכירי הממשלה, יתרונותיו היחסיים של ברק אינם שקולים כנגד חסרונותיו.

הנושא המרכזי, אפוף אדי מיאוס ציבורי, יהיה טוהר המידות של אנשי השלטון. מנהיג מפלגת העבודה צריך לעבוד נגד אהוד אולמרט ולא אצלו. ברק, החוסך מאולמרט את ביקורתו בכלל, ועל השחיתות בפרט, יישמע מתחסד. איילון יכול להוביל באמינות מסע נגד השחיתות.

וברק, באשמתו, אינו חבר כנסת. הוא בחל במושב בספסל האחורי של סיעתו. לכן הוא כשיר עכשיו לכל היותר לתפקיד שר, ומנהיגותו תגזור על העבודה מעמד משני בממשלה. בבוא המפולת הגדולה על "קדימה", בסבך חקירות אולמרט, תשווע מפלגת העבודה למנהיג שיוכל, חוקית, להרכיב ממשלה עוד בכנסת הנוכחית. איילון מסוגל לכך; ברק - לא.




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים