בעוד הכל בוחשים בענייני הוועדה למינוי שופטים - הרכבה, השיקולים בבחירת השופטים, הקליקות והמחנות השונים - עומד להתקיים תהליך דרמטי לא פחות בוועדה למינוי דיינים לבתי הדין הרבניים. מחר אמורה הוועדה להתכנס כדי לבחור 13 דיינים חדשים, שהם כשישית מכלל דייני ישראל.

לזהותם של הדיינים יש, כמובן, השפעה רבה על ההכרעות שיקבלו בנושא הרגיש של תיקי הגירושים המצויים באחריותם, ומבחינה זו המצב בהחלט מדאיג. שכן על פי המסתמן, רשימת הדיינים תושפע מאוד מהעדפותיו של מנהיג הציבור החרדי, הרב יוסף שלום אלישיב. זו כשלעצמה לא היתה בעיה, אלמלא היה אלישיב, ואלה מנאמניו שכבר מכהנים בבתי הדין, מזוהה עם תפישה מחמירה מאוד, כזאת המצמצמת למינימום את כפיית הגטין על בעלים סרבנים, או מאפשרת להם לכפות את תנאיהם לשם קבלת הגט.

בין תשעת חברי הוועדה אמנם יש לאלישיב רק שליח מובהק אחד, הרב חגי איזירר, נציג בית הדין הרבני הגדול. אבל כמה גורמים המעורים בנושא מתרשמים, לפי ניסיון העבר, שאלישיב משפיע גם על הצבעת הרב הראשי, שלמה עמאר, וגם על עמדות הרב עובדיה יוסף ונציגיו מש"ס, המונים שלושה חברים בוועדה - הרב עזרא בר-שלום מבית הדין הרבני הגדול, שהוא גם חתנו של יוסף, השר אלי ישי וח"כ יצחק ועקנין.

הראיה, שעמאר אולץ על ידי אלישיב לבטל בנובמבר האחרון את כנס הרבנים שביקש למצוא פתרונות אורתודוקסיים לבעיית מסורבות הגט, ובעקבות לחצי אלישיב התקפל גם יוסף לאחרונה וחזר בו מתמיכתו ברב שלמה דייכובסקי כנציג בית הדין הרבני בוועדה (לפי כמה מהמעורבים, יוסף אוים בטרפוד מינוי בנו דוד לרב העיר ירושלים; מקורבו של אלישיב, חיים כהן, מכחיש כל סוג של לחץ בעניין זה). ביחד, מדובר איפוא בחמישה מתוך תשעת חברי הוועדה המצויים תחת השפעתו של אלישיב, כלומר רוב מובטח.

הטוענת הרבנית טובה אבן-חן העלתה לאחרונה, במכתב לשר המשפטים (המכהן כיו"ר הוועדה), כמה הצעות להתמודדות עם השליטה הרחבה מדי של אלישיב על מפתח המינויים. האחת - קביעת קריטריונים ולפיהם ייבחרו כדיינים רק מי ששירתו בצבא ו/או בעלי תואר במשפט כללי. הצעה שנייה היא שינוי מפתח חברי הוועדה (אבן-חן לא מפרטת, אבל אפשר להעלות על הדעת תוספת של נציגי לשכת עורכי הדין או נציגי ציבור שינטרלו את הרבנים המאוימים). עורכת הדין שרון שנהב, נציגת לשכת עורכי הדין (ובפועל גם נציגת ארגוני הנשים) בוועדה, מציעה לקבוע שריון של ייצוג נשי מינימלי בוועדה - תביעה הגיונית לאור העובדה שהנשים הן לפחות מחצית מ"לקוחות" בתי הדין ולעתים קרובות המקופחות העיקריות של החלטותיו.

כך או כך, מה שמתבקש בינתיים הוא דחיית ישיבת הוועדה, לנוכח הטענות על הטיית הבחירה וכפיפות חלק מהמשתתפים לשיקולים לא ענייניים, ובעיקר לנוכח משמעות הבחירה בדיינים הכפופים להשקפת עולם קיצונית. את הדחייה צריך לנצל כדי לשנות במהירות את הרכב הוועדה באופן שינטרל בעתיד לחצים והשגת תמיכה במינויים מסוימים באמצעים פסולים.