רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קנה אותי גאידמק

תגובות

ביום ראשון נסגרה הבורסה בירידות שערים, אך "טיב טעם", הגיבורה התורנית, זינקה ב-47.5%, לא פחות. זו היתה תגובת המשקיעים על רכישת רשת השיווק בסוף השבוע שעבר בידי ארקדי גאידמק, ששילם תמורתה מחיר הגבוה ב-80% (!) משוויה בבורסה.

גאידמק טוען, שהמחיר ששילם הוא הגיוני ומי שלא מבין זאת הוא "קנאי או טיפש". אך הוא גם מצהיר, שיפסיק למכור ברשת "מוצרים פרובוקטיוויים" כמו חזיר, יסגור אותה בשבתות ואף יספק דרכה מזון מסובסד לעניים. הנה דרך ישירה ללב הקונסנסוס הישראלי: נגד החזיר ובעד העניים.

אך מה יישאר מ"טיב טעם"? לא הרבה. כל היתרון היחסי שלה יימחק, ולא יעבור זמן רב עד שיזמים אחרים יפתחו רשת מתחרה, לא כשרה, שתעביר אליה את לקוחות "טיב טעם". אך גאידמק לא מתרגש. הוא נמצא בעיצומו של מסע קניות יקר בבורסה, במחירים מופרזים, מכל הבא ליד.

המחירים המופרזים שגאידמק משלם משקפים במידה מסוימת מה שקורה בבורסה לאחר ארבע שנים רצופות של עליות מחירים. ההסבר המקובל לפריחה בבורסה הוא הצמיחה המהירה והעלייה ברווחיות החברות. גם המשקיעים הזרים תורמים לעליות. אך הסבר נוסף, שנשאר בצל שלא בצדק הוא: מצב הנזילות.

בשלוש השנים האחרונות חל מהפך בניהול התקציב. המדינה השכילה לשמור על גירעון נמוך במיוחד, והיו גם הפרטות רבות. לכן לא היתה המדינה צריכה להנפיק איגרות חוב למימון הגירעון - שאינו קיים - וכך התפנו להם 10-15 מיליארד שקל בשנה להשקעות בשוק ההון.

בנוסף, המדינה מפסיקה באופן הדרגתי את הנפקת איגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה הוותיקות. כלומר, התפנו עוד 14 מיליארד שקל בשנה. כך נוצר עודף נזילות גדול בשוק ההון - המחפש סחורה - והכסף מופנה לבורסה, לרכישת הנפקות פרטיות של איגרות חוב ומניות. התוצאה היא שוק רותח ומחירים עולים. לא סתם הפכה 2007 לשנת ההנפקות הגדולה.

ברבעון הראשון של 2007 נרשמו גיוסי שיא של 37 מיליארד שקל במניות ובאיגרות חוב. ברבעון השני (המסתיים בסוף יוני) יישבר השיא עם 200 בקשות לגיוסי הון, 80 מהן חברות חדשות. שיא מרשים.

ומי רוכש את ההנפקות הללו? בעיקר גופים מוסדיים, שאצלם הכסף הגדול: חברות הביטוח, קרנות הפנסיה וקופות הגמל. הן החלו להשקיע גם בחו"ל. בשנים האחרונות הן עברו שתי מהפיכות. הראשונה ב-2001-2002, כשהשוק העולמי נפתח בפניהן. השנייה ב-2005 כשבוטלה אפליית המיסוי שבלמה את ההשקעה בחו"ל. כתוצאה מושקעים כיום בחו"ל כ-10% מנכסי הגופים המוסדיים - 50 מיליארד שקל מתוך סך נכסים של 500 מיליארד.

בעוד חמש שנים תגדל ההשקעה בחו"ל ותגיע ל-30% מתיק ההשקעות של גופים מוסדיים אלה; כלומר, 100 מיליארד שקל יעברו לחו"ל בשנים הבאות. ובכלל מתברר, שאנחנו משקיעים בשוק ההון בחו"ל יותר משהם משקיעים בנו.

כי הגופים המוסדיים מבינים, שעם כל הכבוד לשוק הישראלי הרותח, הרי יום יבוא והוא ישנה מגמה - עקב מתיחות עם סוריה, למשל, או משבר פוליטי-תקציבי. ביום הסגריר הזה כל מנהל השקעות יתברך בתשואה שיקבל משוק ההון העולמי.

גם כאן צריך קצת מזל, והמזל הפעם הגיע בדמות התפתחות האינטרנט ומהפיכת המידע. זה מה שמאפשר למנהלי ההשקעות כאן להיות מחוברים לבורסות בחו"ל בלי לעזוב את הכיסא במשרד בתל אביב. הם יכולים לעקוב אחרי הנעשה בבורסות העולם, אחרי ניתוחים וידיעות בזמן אמת, דרך האינטרנט - וכך להשקיע בחו"ל בעלויות נמוכות.

היתרון למשקיע הישראלי הוא גדול. כי כך אפשר לפזר ולהקטין סיכון. ההשקעה בחו"ל היא בעצם רכישת פוליסת ביטוח נגד סיכוני השוק הישראלי הלא יציב כל כך. הרי לא לכולם יש מיליארדים כמו לגאידמק, ולא היכולת להפסיד אותם ברגע אחד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות