בניסיון להציל משהו מכבודם של מאות אלפים מאבות אבותינו, שפרטו פרוטה לפרוטה וחלמו על גאולת קרקעות, אמרה הכנסת ברוב משמעותי את דברה, והעבירה בשבוע שעבר בקריאה טרומית את התיקון לחוק מינהל מקרקעי ישראל, שיאפשר למינהל לנהל את אדמות הקרן הקיימת לישראל בהתאם למטרות הקרן, ולהחכירן להתיישבות יהודית בלבד. התגובה בקרב חברי הכנסת הלא-יהודים היתה קשה, וגם במרצ נשמעה ביקורת. המלה "גזענות" הוגנבה לה שוב.

זה אולי המקום לצטט מה שאמר על אדמות קק"ל אחד ממנהיגי הציבור: "אדמות הקרן הקיימת, שנרכשו בכספי העם היהודי, הן קודש להתיישבות יהודית, כמו שהוואקף המוסלמי הוא קודש לסיפוק צרכיה הסוציאליים של העדה המוסלמית". את הדברים האלה אמר יעקב חזן, מנהיג מפ"ם.

תיקון החוק רק מקיים את דבריו של חזן. הוא מאפשר להקדיש את קרקעות קק"ל למטרת התיישבות יהודית בארץ ישראל. מי שטוען שמדובר בגזענות, סבור ככל הנראה כי הציונות היא גזענות.

הקרן הקיימת רכשה אדמות וניהלה אותן באופן עצמאי. היא החכירה אותן להתיישבות של יהודים. בקום המדינה, ממשלת ישראל, שסבלה ממחסור במזומנים, מכרה לקק"ל כמיליון וחצי דונם אדמה. מדובר היה בקרקעות ערבים שנמלטו מהמדינה עם הקמתה. הקרן הקיימת שילמה תמורה ממשית בעבור האדמות, וסייעה למלא את אוצר המדינה.

עם קום המדינה התאגדה קק"ל כחברה פרטית, לפי חוק הקרן הקיימת לישראל. הקרן ניהלה את אדמותיה לבדה. ב-1960 הסדירה הכנסת מחדש את דיני המקרקעין, וקבעה בחוק שקרקעות הקרן הקיימת, כמו גם קרקעות השייכות למדינה ולרשות פיתוח, יוגדרו כ"מקרקעי ישראל", וינוהלו על ידי מינהל מקרקעי ישראל. המשמעות היתה שרשות ממלכתית קיבלה את ניהול הקרקעות השייכות לקק"ל.

אלא שהמינהל התחייב לנהל את האדמות בהתאם למטרות הקרן הקיימת. המטרה המרכזית שבהן היא יישוב יהודים על האדמות שנקנו. ההתחייבות הזאת הוסדרה באמנה בין הקק"ל מדינת ישראל. מכוחה, במשך יותר מיובל שנים, מינהל מקרקעי ישראל עסק באדמות הקרן הקיימת בהתאם למטרותיה והכל היה מוסדר וראוי.

אלא שבסתיו 2005, בעקבות עתירה של ארגון עדאלה, קבע היועץ המשפטי לממשלה בתשובתו לבג"ץ, כי אסור למינהל לנהל את אדמות קק"ל ברוח מטרותיה, ועליו להחכיר את כל הקרקעות שבהן הוא מטפל (כולל אדמות קק"ל) לכולי עלמא, תוך התעלמות ממטרות היסוד של קק"ל ומהאמנה בינה לבין המדינה.

הצעת החוק שניסחתי במסגרת פעילותי בפורום המשפטי למען ארץ ישראל, לבקשת ח"כ אורי אריאל ואחרים, מבקשת להשיב עטרה ליושנה, ולעגן בחוק את המובן מאליו: חובתו המוסרית וסמכותו של מינהל מקרקעי ישראל לנהל את אדמות קק"ל בהתאם למטרותיה. לא חוק עוקף בג"ץ לפנינו, אלא חוק עוקף מזוז. גם אם תתקבל הצעת החוק, היא לא מתכחשת לחובת המדינה להחכיר אדמות לכל דכפין. היא רק מצווה על המדינה שאת החובה הזאת לא תמלא על חשבון קק"ל.

אשר על כן, תמוהה העובדה כי מרצ בחרה לשלוח כנציגה לדירקטוריון הקק"ל נציג ערבי, כשם שלא תשלח סיעה להנהלת הסוכנות היהודית נציג ערבי. האינטרס שלו אינו חלק מהאינטרס הארגוני וממטרות הקמתו. קרוב לוודאי שהנציג היה תומך בפירוק הקרן הקיימת לפי מטרותיה המוצהרות, קרוב לוודאי שמטרת ישיבתו סביב השולחן היא לעקר את מגמות הבסיס של הקרן. ספק אם על כך חלמו חוזי מפ"ם.

לפי יסודות הצדק והשיוויון, מדינת ישראל חייבת לפעול לטובת כלל אזרחיה. הקרן הקיימת לישראל אינה מחויבת לפעול למען התיישבות לא יהודית. אם זו גזענות, הציונות כולה היא גזענות ותומכיה גזענים, כולל יעקב חזן ומפ"ם.