תמיכה בטיהור אתני

כאשר "שגריר" אש"ף בארה"ב מען עריקאת מכריז, כי המדינה הפלסטינית צריכה להיות "נקייה מיהודים" - הוא מתכוון, מן הסתם, לכך שיש לפנות את כל היהודים המתגוררים כיום בשטחים שאש"ף רואה בהם חלק מהמדינה הפלסטינית. במלים אחרות, המדינות המתכוונות לתמוך באו"ם בבקשת אש"ף להכיר במדינה הפלסטינית - יצביעו למעשה בעד הטיהור האתני הזה.

בין החברות באו"ם יש אולי מדינות, בעיקר מוסלמיות, ששטחיהן "נקיים" מיהודים ואין להן כל בעיה מוסרית בקבלתה של עוד חברה הנחושה בדעתה להיפטר מכל נוכחות של יהודים בשטחה. ייתכן אפילו שזו תהיה תוספת רצויה ל"מועדון" שלהן. אבל מה עם שאר החברות באו"ם? מה עם מדינות אירופה שרק לפני זמן לא רב כל כך, תחת שלטון גרמני, טוהרו ולפעמים אף סייעו לטהר את שטחיהן מיהודים? האם בעבורן ההצבעה הזאת אינה מהווה בעיה מוסרית? יהיה מעניין לצפות בהתנהגותן.

לקראת מדינה פלסטינית - סיקור מיוחד

אף כי מדובר בשאיפה מתועבת, אין זה מפתיע שהפלסטינים - אלה שמחמוד עבאס מגיש בשמם את הבקשה להצטרף לאו"ם, ואלה המונהגים על ידי החמאס שמתנגדים לבקשה הזאת - אינם רוצים לראות אף יהודי על אדמתם. מה שנראה במבט ראשון מפתיע זו העובדה שהם מאמינים ששאיפה כזאת היא בת ביצוע. נראה שהם שואבים עידוד מקריאתם של חלקים בשמאל הישראלי לעקירת יהודים המתגוררים מחוץ לקווי שביתת הנשק הישראלית-ירדנית מאפריל 1949. לא פחות מפתיעה העובדה שהממשל הנוכחי בוושינגטון, למרות התנגדותו ליוזמת עבאס באו"ם, מביע את הסכמתו לרעיון הזה בהתעקשותו להפסקת הבנייה ביישובים שמעבר לקווי שביתת הנשק. מדינות אירופה מקבלות, כך נראה, את הקו שוושינגטון מתווה בנושא הזה.

אלא שלאמיתו של דבר - אין בעצם סיבה להפתעה. ב-2006 ביצע אריאל שרון טיהור אתני כזה בגוש קטיף, וניצל את צה"ל כדי לגרש 8,000 חקלאים יהודים מאדמותיהם. אם אפשר היה לעשות את זה ברצועת עזה מדוע לא לעשות את זה ביהודה, שומרון ומזרח ירושלים - תוך כדי המתקת הגלולה באמצעות "חילופי" שטחים?

גם יורשו של שרון בראשות הממשלה, אהוד אולמרט, כשעדיין האמין שיצליח להוביל את ישראל לניצחון בהרפתקה האומללה שנקראה "מלחמת לבנון השנייה", אמר כי צעדו הבא יהיה עקירת יישובים יהודיים ביהודה ובשומרון. ברור שסיומו האומלל של המבצע בלבנון שינה את המצב, אך אין כל ספק ש"ההתנתקות" של שרון השפיעה על הציפיות והדרישות של הפלסטינים. עבאס, שהתעודד מההצהרות שהשמיעה וושינגטון, סירב לשאת ולתת עם ישראל אם לא תפסיק לבנות מעבר לקווי שביתת הנשק ולא תביע נכונות לקבל הסכם שיתבסס על הקווים הללו. לכן הוא הולך כעת לאו"ם.

למרבה האירוניה, רבים האמינו כי "ההתנתקות" של שרון מעזה תהווה צעד לקראת פיוס ישראלי-פלסטיני. למעשה, היא נהפכה לאבן נגף, כי היא נטעה במוחם של הפלסטינים את הרעיון שטיהור אתני של יהודים מהאזורים שמעבר לקווי שביתת הנשק הוא בר ביצוע; זאת אף שכל מי שמכיר את המצב הפוליטי בישראל יודע, כי מה שקרה בגוש קטיף לא יקרה שוב. הסברה הפלסטינית השגויה הזאת היא שמנעה, יותר מכל דבר אחר, את חידוש המשא ומתן בשנתיים האחרונות. היוזמה הפלסטינית באו"ם מציינת את דחיית חידושו של מו"מ כזה בעתיד הנראה לעין.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5