רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האמת של הממשלה

תגובות

"הממשלה תחתור לצדק חברתי על ידי צמצום הפערים החברתיים ומאבק בלתי מתפשר בעוני באמצעות חינוך, תעסוקה והגברת הסיוע לשכבות החלשות באוכלוסייה". כך כתוב בקווי היסוד של הממשלה הנוכחית, שלמרות היותה הגדולה בתולדות המדינה, היא רחוקה ביכולתה ובכוונתה מלקיים סעיף זה. בזמנו לא התנהלו מלחמות על הסעיף הזה - יש דברים שכדאי ויפה שיירשמו, בעיקר אם במסגרתם ניתן להעביר מיליארדים ל"בוחרינו" ולא לציבור כולו.

אך היו צעירים, שמבלי להכיר לפרטיה את ההתחייבות הזאת שנטלה הממשלה, הבינו שאין דבר בינה לבין המציאות היום-יומית והעתיד הצפוי להם. דפני ליף ואיציק שמולי לא חיכו לבחירות, אלא פתחו דף בפייסבוק ונטו אוהל ברחוב. מהלכים אלו, שהוציאו מאות אלפי ישראלים למחאה ברחובות, זכו ללגיטימיות וכמעט שלא תויגו כפגיעה בדמוקרטיה ובאושיות השלטון. אפילו "חסידי הדמוקרטיה" האדוקים, נאמני מפלגות הקואליציה ש"מסבירים" לנו שזוהי ממשלה שנבחרה כדת וכדין, שהיא מבטאת את עמדתו של הציבור, ולכן מחאה נגד עמדותיה המדיניות היא בגדר בגידה וחתירה תחת הרעיון הציוני, לא העזו הפעם לעשות זאת.

הם חששו, בצדק, כי המחאה תופנה נגדם. נגד המוטבים העיקריים של מדיניות הממשלה, שבחרה להקים את מדינת הרווחה בשטחי יהודה ושומרון, שמשמרת חלוקה לא הוגנת של נטל השירות בצבא, שמעניקה מיליארדים בתשלומי העברה לציבור שאינו תורם את חלקו לכלכלתה, שמחזקת את הריכוזיות במשק ומאפשרת לטייקונים ליהנות לבדם ממשאבי הארץ הזאת.

בקווי היסוד מתחבא לו סעיף נוסף המצהיר, כי "הממשלה תקדם את התהליך המדיני ותפעל לקידום השלום עם כל שכנינו תוך שמירת האינטרסים... של ישראל". זהו הסעיף הנהנה ממעמד "האתרוג". מחאה נגד הממשלה, הנמנעת מלקיימו, מתויגת כבלתי לגיטימית.

לסעיף הזה יש חוקי דמוקרטיה משלו - בחירות כל ארבע שנים וביניהן מותר רק "נעשה ונשמע". כי למרות שהממשלה חתומה עליו, היא מבקשת לאפשר לה לממש את אחת ממטרות מפלגת השלטון המופיעה בחוקתה: "התמדה ביישובם ובפיתוחם של כל חלקי ארץ-ישראל והחלת ריבונות המדינה עליהם". מה בין מטרה זו לבין נאום בר-אילן של יו"ר מפלגת הליכוד? מה בינו לבין הרעיון של "שתי מדינות לשני העמים"?

ממשלה אמנם אינה "תנובה" ומדיניותה לא אמורה להשתנות במבצע, אך זכותו וחובתו של האזרח למחות בדרך חוקית, נגד כל מה שלהבנתו פוגע בעתידו ובעתיד המדינה. זהו רק עניין של זמן עד שהציבור יידרש לחבר בין שני הסעיפים הללו. "האמת" שהושמעה באו"ם ישירות היא אותה "אמת" שמאחורי הקמת ועדת טרכטנברג.

מפלגות הקואליציה נבחרו כך שלא יהיה סיכוי לאמת החברתית והמדינית המופיעה בקווי היסוד. למזלנו, בהעדר רפורמות, הדמוקרטיה הישראלית אינה נדרשת למהפכות בנוסח האביב הערבי. היא מאפשרת לנו לחולל שינוי אמיתי באמצעות החלפת השלטון, ועלינו מוטלת החובה לעשות זאת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות