האגדה על צהר

קול ששון וקול שמחה: כלי התקשורת מבשרים לנו כי מיזם הנישואים האלטרנטיביים של ארגון צהר חזר לפעול, רבני הארגון ישובו לרשום זוגות לנישואין, ושמדובר בבשורה של ממש לחילונים. השם "נישואים אלטרנטיביים", כמו גם הדיון ברישום הנפרד של צהר, נותן תחושה כאילו יש רישום לנישואים שאינו ברבנות, וכאילו מדובר בנישואים שאינם הנישואים היהודיים האורתודוקסיים הרגילים. אבל לא נישואין אלטרנטיביים ולא נעליים, לא ששון ולא שמחה.

הנישואים שעורכים רבני צהר אינם אלטרנטיביים כלל ועיקר; אלה נישואין יהודיים אורתודוקסיים בדיוק כמו אלה שעורכים הרבנים שעובדים ברבנות. חשוב לא פחות: הרישום שעורך ארגון צהר לנישואין הוא רישום באותה רבנות.

כלומר, כל מי שנישא דרך צהר רשום ברבנות ומשלם את האגרה לרבנות וכפוף לכל העקרונות של הרבנות, בדיוק כמו מי שנרשמו ברבנות שלא דרך צהר. מי שמתחתנים דרך צהר יצטרכו להתגרש ברבנות, ויהיו כפופים לחלוטין לחסדי הדיינים בבואם להתגרש. רבני צהר אינם מוכנים לערוך נישואין למי שלא רוצה להירשם ברבנות; הם גם לא עורכים טקס נישואין שאינו מציית לכל כללי ההלכה כפי שהיא מפורשת באורתודוקסיה. מה הם כן עושים? הם מדברים יפה.

האם יש סיכוי לנישואים אזרחיים בישראל? עשו לנו לייק ודברו על זה בפייסבוק

וזה לא עניין פעוט. מיזם הנישואים של צהר מצליח משום שהוא נתן תשובה לתחושת מיאוס שיש בציבור מאנשי הרבנות שמנצלים את היותם מונופול חוקי כדי לנהוג בציבור בגסות ובחוסר התחשבות, וגם לגבות על עריכת חופה כספים שלא לפי החוק.

אז צהר נחמדים לחילוניים. הם מסבירים להם בשפתם הם, הם מרשים לכלה לתת לחתן טבעת - אחרי הקידושין - כולם שינויים קטנים בסגנון. במהות, אלה אותם נישואים שלא מאפשרים למי שאינו יהודי או יהודייה כהלכה להינשא למי שכן; אותם נישואים שלא מאפשרים לממזרים להינשא, או לכהן וגרושה; אותם נישואים הייררכיים לא שוויוניים שבהם הגבר מקדש את האשה ולא להיפך; אותם נישואים שרואים את "המשפחה" כקדושה על חלוקת התפקידים המגדרית המסורתית שבה.

רבני צהר אינם מוותרים על העליונות והבלעדיות של האורתודוקסיה, לא מוותרים על העליונות והבלעדיות של ה"רב" כאדם קדוש יודע-כל, שיכול להתיר או לאסור על אדם אחר לעשות או לא לעשות, הם לא מוותרים על העליונות של הגבר בנישואין, במשפחה ובעולם הציבורי: הם לא יתנו יד למינוי דיינות נשים, הם לא ייצאו נגד הדרת נשים בשירה ובהופעה פומבית בכלל.

למען הסר ספק, אין סיבה לגנות את צהר; זה ארגון של רבנים אורתודוקסים שזאת דרכם ואמונתם, וכוונותיהם טובות. אדרבה, זהו ארגון שקם אחרי רצח רבין מתוך תפישה שצריך לעשות מאמץ לגשר ולחבר בין חלקי העם שהתחיל להיקרע. הגינוי הוא למדינה, שמשאירה את מונופול הנישואין והגירושין ברבנות.

המאבק שהתחולל בשבוע שעבר הוא מאבק כוח בתוך המונופול הזה בין חרדים לחרד"לים, מעל לראש של החילוניים. צהר ניצחו בו כי לרבנות אין באמת דרך חוקית לסרב: הם רבנים, הם מחתנים לפי ההלכה, הם רושמים את הנישאים ברבנות. ספק אם הרבנות מבינה עד כמה צהר טובה להם: אלמלא צהר, ייתכן שאטימותה של הרבנות היתה מביאה חלק מהחילוניים לדרוש צדק חתונתי, אלטרנטיבה אמיתית לנישואים בישראל: נישואים אזרחיים, רפורמיים, קונסרבטיביים; נישואים לפי מצפונו ואמונתו של כל זוג.

מי שמקווה שנישואים דרך צהר הם ההתחלה של "הפרטה" של הנישואים, ושבעקבותיהם יבואו בתי דין אחרים ואופציות אלטרנטיביות באמת של נישואים, לא מכיר כנראה את העליבות והפחדנות החילוניים, שמממשיכים להפקיר את זהותם היהודית ואת חוזי הזוגיות שלהם בידי כל מי שנושא בתואר "רב". התנדבותה של התקשורת החילונית לקרוא לנישואי צהר "אלטרנטיביים" ולהוביל את המאבק למענם, היא כל הסיפור בקליפת אגוז.

Read this article in English: The Tzohar fairy tale



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות