אני מבקשת להצהיר בזאת, שאני מוותרת על כרטיס אדי. חתמתי עליו מזמן ולא התחרטתי לרגע, עד לימים האחרונים. ואם יורשה לי, במלוא הצניעות: חבל. כי אני לקוח לא רע. נושקת ל-40 מלמטה, לא היו לי מעולם צהבת או הרפס זוסטר, לא ביקרתי במדינות אקזוטיות ואספתי טפילים, והבדיקות האחרונות מראות כבד ראוי, לב בגודל הנכון, וקרניות שחבל על הזמן. ובנוסף, אני גם רוכבת על אופנוע, מה שלעניות דעתי הופך אותי ללקוח מועדף. אבל לא, אנא הסירו אותי מהרשימות שלכם (ואל תעשו טריק ותהפכו אותי ל"לקוח רדום". הלקוח אינו בתרדמת, וגם אם חלילה יהיה, לא תורשו להתקרב אליו עם סקלפל).
ציער אותי מאוד לגלות שבמרכז הלאומי להשתלות לא רק משתילים אלא גם עוקרים. בהינף מודעה ירושלמית אחת העפתם מרשימת התורמים והמושתלים את הנשים, כשנכנעתם ללחץ החרדים לפרסם את מודעות אדי ללא תצלומינו. ומה רוצה בעצם לומר המודעה נטולת הנשים? "תהיה גבר, תן כליה"? או "תהיה גבר, תקבל אונה"? או שמא "סמוך עלינו גבר, לא תתרום לאשה"? המודעה פונה ישירות לקהל שלא מוכן להשלים עם צילום פרסומי שבו נראים פני אשה. אבל עם דברים אחרים דווקא כן.
הצביעות מהפנטת במקרה הזה. אם, לא עלינו, נזקק גבר חרדי לתרומת איבר, והרב מאשר שתפילות לא יספיקו ויש לאפשר לרפואה המודרנית להתערב, הרי שכדי להציל את חייו, יקבל גם יקבל אותו אברך איבר מתורמת. אשה זרה, אפילו חילונית, ואפילו לא יהודייה בעליל. יילכו לעזאזל כל איסורי הנגיעה ואיסורי הנסיעה. פיקוח נפש קודם לכל, וחתיכת אשה תיכנס לו לקישקעס כדי להישאר, בעזרת השם. מה שצריך הוא תורם בריא עם אותו סוג דם. ואם חלילה ידחה הגוף את השתל, זה לא יקרה משום שמקורו בנקבה.
עשו לנו לייק וקבלו חדשות, עדכונים ופרשנויות מהארץ לפייסבוק שלכם
אני מאמינה באמונה שלמה למדי, שלמרכז הלאומי להשתלות יש רק כוונות טובות. חתמתי ברצון והסתובבתי עם כרטיס אדי בארנק בתחושת עליונות מסוימת. תראו אותי, עברתי את מחסום החרדה, כולל משוכת "למי ייתנו אותי" - משוכה מוכרת למי שלא רוצים שבמותם יצילו את חייהם של רוצחים, למשל. חיים הם חיים הם חיים, ואם אתה מסכים שחיי אדם קודמים לכל, תתרום לכל אדם באשר הוא אדם. כשזה מגיע לפיקוח נפש, אני חרדית.
אבל אז צצה המודעה הירושלמית. המרכז הלאומי להשתלות עבר את מחסום הבושה, וסילק אותי ממצבת בני האדם. זו הפרת חוזה, רבותי.
אם הם היו אומרים: הפכנו למרכז החצי-לאומי להשתלות - קוצרים רק מגברים ומשתילים רק בגברים, ולנשים נקים מרכז משלהן - נו, ואם גם נמצא צידוק מדעי, אז שיהיה. אבל אין כזה צידוק. יש כאן רק ביזיון גדול.
אני לא מצפה מהחולים שעומדים בתור לתרומת איברים לקום ולמחות. גם ככה הם אוכלים מרורים. אבל אנשי הצוות הרפואי ביחידות הדיאליזה ובמחלקות ניתוחי החזה, והרופאים המשתילים, צריכים להזדעק: השתגעתם? אתם יודעים כמה אנשים סובלים מחכים להשתלה ואתם מעיזים להקטין בחצי את הסיכוי שלהם לחיים טובים יותר? או לחיים בכלל? ואם לרופאים יש יותר מדי מאבקים על הראש בימים אלה. אז לפחות שיוסיפו את העניין הפעוט הזה לסוף הרשימה שלהם.
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
