רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעלת ברית או בעלת בית?

בנימין נתניהו ואהוד ברק ספגו אתמול סטירת לחי מצלצלת מליאון פאנטה, שר ההגנה בממשל אובמה. נאומו ב"פורום סבן" של מכון ברוקינגס בוושינגטון הציב עמדת נגד מובהקת למדיניותם בסוגיית הגרעין האיראני ולקו הקרח של נתניהו, שברק לא הצליח להמס, ביחסים עם הפלסטינים. פאנטה, לשעבר ראש הסי-איי-אי, טרח לייחד לשבח את עמיתו מהמוסד מאיר דגן, בר פלוגתא חריף של השניים. מול פאנטה ישבה יריבתם העיקרית בבחירות המתקרבות לכנסת, ציפי לבני.

פאנטה, שמוצאו האיטלקי משתפך ממנו בלשון עסיסית ("חזרו לשולחן הארור", קרא שלוש וארבע פעמים רצופות, בנהמת לבו, לנתניהו ולמחמוד עבאס). לשונו בוטה במיוחד כשהוא סוטה מהנוסח הכתוב, מקורצף עבודת המטה, מתערטל מהמחוך הדיפלומטי ואומר מה שבאמת מציק לו ולנשיאו.

אתמול היה לו תמליל מוכן, שקטעים מרכזיים בו עם צווי עשי ואל תעשי לישראל הופצו מראש; ואלתורים, בתשובות לשאלות, שטיאטאו הצדה את המשוואות המסוגננות ותימצתו את עמדת אובמה: אל תפציצו באיראן, כי תפגעו באינטרס חיוני שלנו. שובו להידברות עם הפלסטינים, כלומר, ותרו להם יותר משנתניהו הסכים עד כה. שפרו את יחסיכם עם מדינות המפתח במערך האזורי - טורקיה, מצרים וירדן. ראו עצמכם, עם המשמעויות המבצעיות המתבקשות, חלק מאזור המתקדם סוף-סוף לדמוקרטיה.

בכירי הממשל טרחו בשבועות האחרונים להצמיד לישראל את התואר "בעלת ברית". היועץ לביטחון לאומי, טום דונילון, כינה את ישראל "הקרובה בבעלות בריתנו במזרח התיכון" ואובמה אמר בשבוע שעבר, בערב קיבוץ תרומות מנדיבי יהדות ניו יורק, ש"שום בעלת ברית אינה חשובה יותר מישראל". לכאורה, מאמץ להתחרות במלל של המתמודדים על המועמדות הרפובליקאית לנשיאות נגד אובמה. למעשה אמירה טעונה, המטילה על ישראל חובות של בעלת ברית בצד הזכויות המוענקות לה.

בעשורים הראשונים לקיומה חלמה ישראל להתקדם בחסד האמריקאים, מסתם "ידידה" לדרגה של "בעלת ברית", עד שבשנות ה-80 העניקו אותה הנשיאים הרפובליקאים רונלד רייגן וג'ורג' בוש. לאמריקאים זאת אינה מלה ריקה. הם יצאו לשתי מלחמות עולם יחד עם בעלות ברית. אחר כך כוננו מערכת בריתות חוזיות ברחבי תבל ובראשן נאט"ו. כל ברית, המגבילה את חופש הפעולה של הנשיא ועלולה לסבך את ארצו בהרפתקה זרה, בניגוד לאזהרתו של ג'ורג' וושינגטון, כרוכה באישור הסנאט. רק לצורך סיוע ביטחוני יש לישראל ולמדינות נוספות באסיה מעמד של "בעלת ברית עיקרית שאינה (חברה) בנאט"ו"; לא באמת דוקטור, רק דוקטור-כבוד.

עכשיו באים אובמה והמופקדים מטעמו על הביטחון, אך דואגים גם לבחירתו מחדש, ומבהירים מה פירוש ישראל כבעלת ברית, ומה עוד בעלת ברית קרובה, באזור או בכלל. היא נושאת באחריות. עליה להבין את האינטרס האמריקאי, בעיקר כאשר הוא מוגדר "חיוני". בבריתות, המחויבות היא הדדית. יש בעלות ברית התורמות כוחות למשימה משותפת, כדי לסייע באופן מהותי או לפחות סמלי; ויש שמעורבותן הפעילה בעייתית ולכן תפקידן להימנע ממנה, כדי שלא לסבך. בעלת ברית אינה בעלת בית; לא לה לגרור את אמריקה אחריה.

הערכת המצב של אובמה ופאנטה חולקת קוטבית על זו של נתניהו וברק. המשטר בטהראן נחוש להתגרען, אך נמצא במגמת היחלשות; הפצצת איראן תבלום מגמה זו ותערער את היציבות האזורית, שהיא נכס ביטחוני ישראלי. המטרה המשותפת, מניעת ההתגרענות, אינה מקדשת את האמצעי הרצוי לנתניהו ולברק, ודאי לא לפני מבחני הבחירות שלהם ושל אובמה. ברק מדבר על שניים-שלושה רבעונים? פאנטה תובע להסתפק לפי שעה, לפי שנה, בלחץ כלכלי ומדיני. לא ייתכן מסר ברור מזה, לשלטון בישראל ולא פחות מכך לבוחריו.

Read this article in English: An ally, not the boss



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות