המורשת של סוקרטס

סוקרטס, מגדולי הכדורגלנים הברזילאים, שהלך לעולמו השבוע, ייזכר מסיבות רבות. מנהיגה של הנבחרת הכי טובה שלא זכתה במונדיאל, ברזיל 1982, היה רופא בהשכלתו, אוטודידקט, סוציאליסט, בוהמיין ששתה ועישן עד שמת כתוצאה מהרגלים אלה בגיל 57.

אבל האמת היא שאם יש משהו שראוי לזכור בשחקן הענק הזה, במיוחד בישראל של ימינו, זהו ניסוי חברתי-פוליטי נועז שיזם בעיצומה של הדיקטטורה הברזילאית. בתחילת שנות ה-80 הוביל סוקרטס את שחקני הקבוצה הגדולה קורינתיאנס ואת עובדיה למרד בתרבות הניהול הרודנית שהיתה נהוגה בכדורגל הברזילאי. זה היה צעד חסר תקדים בתקופת הדיקטטורה הצבאית. בהנהגתו הצביעו השחקנים ושאר עובדי המועדון על כל פעולה וסוגיה יום-יומית. לכולם היתה זכות הצבעה והשפעה שווה - החל בנשיא המועדון, דרך גדול הכוכבים וכלה באפסנאי.

שיאה של המחאה היה ב-1982, כמה חודשים לאחר המונדיאל העצוב ההוא וימים לפני הבחירות הרב-מפלגתיות הראשונות של הדיקטטורה. שחקני קורינתיאנס הנערצים עלו למגרש כשעל גבם מודפסת הכתובת "הצביעו ב-15". המסר לאוהדים היה ברור - צאו להצביע, החזירו את הכוח לעם וקראו תיגר על הדיקטטורה, כפי שאנחנו השחקנים קראנו תיגר על המסורת במועדון.

בזמן שמוסיקאים פופולריים שהתנגדו למשטר נמלטו לגלות, סוקרטס וחבריו הביעו את מחאתם בצורה המתריסה והמשכנעת ביותר. בסוף אותה שנה זכתה קורינתיאנס באליפות סאו פאולו. על גב החולצות של השחקנים הודפסה המלה "דמוקרטיה". היוזמה של סוקרטס קיבלה את הכינוי "תנועת הדמוקרטיה של קורינתיאנס", ועד היום היא נחשבת לאחד הגורמים שהביאו לנפילתה הסופית של הדיקטטורה. לאחד מאוהדיו השרופים של המועדון באותם ימים, פעיל איגוד נמרץ, קראו אינסיו לולה דה סילווה - לימים הנשיא הפעלתן שהפך את ברזיל למעצמה כלכלית עולמית.

מורשתו הדמוקרטית של סוקרטס רלוונטית מתמיד. המאבק לדמוקרטיה ושוויון אינו עניין לפוליטיקאים או לאנשי רוח בלבד. הוא חלק מהותי מהיום-יום ונוגע לכולנו.

Read this article in English: Socrates' democratic legacy

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 תודה על כתבה יפה על אדם גדול  (לת) איתי
  • 06:10
  • 07.12.11

02 יותר טובה מנבחרת הפלא ההונגרית ב-1954 ???  (לת) י.א.ולדנר
  • 06:40
  • 07.12.11

03 ואני חשבתי לתומי שסוקרטס חי במאה ה-5 לפני הספירה... שמאלני שפוי
  • 06:41
  • 07.12.11

נראה שחייו היו הרבה יותר ארוכים ממה שחשבתי!

04 ביתר סוקרטס בר
  • 07:15
  • 07.12.11

וכאן, הכי פוליטי שיש הוא קריאת אוהדי בית״ר ״היידי ביבי״ ו-״מוות לערבים״.

05 אה. הדיקטטורה הברזילאית היא למעשה כמו הדמוקרטיה שחר
  • 07:19
  • 07.12.11

הישראלית. הבנתי.

06 יפה ונכון, אך ברזיל איננה מעצמה כלכלית. היא מתחזקת, אך לא בזכותו של לולה, אלא בזכות הנפט. אבל נכון עבד נגו
  • 07:28
  • 07.12.11

נכון שלולה עזר בכך שלא היה גנב ומושחת כקודמיו.

07 סוקרטס היה משכמו ומעלה אנה
  • 07:58
  • 07.12.11

אני לא מצפה שכדורגלנים היום יתנהגו כמו סוקרטס, אני מצפה שכל אדם באשר הוא יתנהג כמותו. לא צריך להיות כוכב גדול, כדורגלן, זמר מפורסם, פוליטיקאי או אדם שאכפת לו באמת. לי לא היה אכפת מכלום, ועכשיו ברור לי שחייבים לעשות את הפעולה הדמוקרטית שניתנה לנו האזרחים- חייבים ללכת לקלפי ביום הבחירות כדי להשפיע ולשנות את המצב. יגדיל לעשות מי שישלם דמי חברות למפלגה שלו כדי שיוכל להשפיע על המועמדים שלה לכנסת, דבר שהוא משמעותי וקובע. סוקרטס צדק. שני הסוקרטסים למעשה צדקו.

08 אכן שחקן גדול, אבל הולנד של 74 הייתה טובה מברזיל של 82 ניסקנס
  • 08:47
  • 07.12.11

עם כל הכבוד לברזיל של 82, הנבחרת ההולנדית של 74 בהנהגת קרויף הייתה הנבחרת הטובה ביותר שלא זכתה בגביע העולמי.

09 תיקון טעות כן לסוקרטס
  • 09:03
  • 07.12.11

תודה על הכתבה. עצב גדול על מותו של גדול כדורגלני המאה ה-20, שהיה קו-ס-ם על המגרש, שבזכותו רבים (ובינהם אני) התאהבו לעולמים בכדורגל. תודה שהקדשת מקום למאבק שלו לחירות. רק לגבי המוסיקאיים: לא מדוייק שהם "נמלטו לגלות". חלקם, אם לא רובם, הוגלה בכוח הזרוע מהיום למחר. כדורגלנים לא היה נהוג לשלוח לגלות.

10 יהי זכרו ברוך  (לת) קוסם אמיתי
  • 09:14
  • 07.12.11

11 Great Article Shimon Aviel
  • 09:19
  • 07.12.11

Finally a well written touching article that does not repeat the same broken record about Bibi and the Palestinians that Haaretz is addicted to.

12 תודה רבה.  (לת) גור
  • 09:24
  • 07.12.11

13 מענייןם מאד שולי
  • 09:30
  • 07.12.11

מתי יקום אחד כזה אצלנו?

14 שמאלה לסדום הצופה מהכורסא
  • 10:10
  • 07.12.11

מאמר מרתק, בתוכן ובאופן הכתיבה. לתשומת לב המורים לאזרחות - זה מסוג המאמרים שיכולים להפוך את לימודי האזרחות בתיכון משעמום בלתי רלבנטי למידע משמעותי ומגרה מחשבה ודיון.

15 כיף לראות שחזרת לכתוב כאן! ק.
  • 10:16
  • 07.12.11

על כדורגל, דרום אמריקה, וחברה, כמובן.

16 סוקרטס עמוס
  • 10:31
  • 07.12.11

מר רינג, קח בחשבון שסוקרטס היה פטריוט ברזילאי (שאף הוסיף לשמו את המלה ברזיליירו). הוא לא עשה לעצמו הון אישי דרך הקמת עמותות "למען הדמוקרטיה בספורט", למשל, וחבירה לגורמים שמבקשים לעצב את החברה שלו על פי תפיסת עולמם. הוא לא קרא להחרים את הנבחרת הלאומית שלו מהמונדיאל, ולא יצא לזרוק אבנים וחיתולים על חיילים ושוטרים ברזילאים.
סוקרטס (שאגב, לא היה אוטודידקט, כדבריך, אלא בוגר בית ספר לרפואה), עשה שימוש בכלים שעמדו לרשותו כדי להביע את דעתו, תוך שהוא נושא בגאווה את דגל המדינה שלו. הרמז שלך לאירועים האקטואליים בישראל ברור, אבל המסקנה יכולה וצריכה להיות שונה: השמאל כאן יכול ללמוד ממנו ולהבין שהוא צריך לשכנע את מי שבאמת חשוב - את הבוחרים בישראל - ולא להסתפק בדיאלוג עם העיתונאים הזרים ועם התורמים האינטרסנטיים באיחוד האירופי.

17 הוא לא בזבז זמן בהסתות נגד הדת. הוא עשה מעשים!!!!!!!!!!!!!!!!!!  (לת) שרה
  • 11:17
  • 07.12.11

18 כבר חשבתי שתהיה כתבה בנושא פילוסופיה :-)  (לת) המגיב
  • 11:50
  • 07.12.11

19 תיקון תומר
  • 11:51
  • 07.12.11

לולה לא היה הנשיא שבזכותו עלתה ברזיל לעוצמה כלכלית. היו אלה הרפורמות של קודמו , קרדוזו, שהחלו לשאת פירות בתקופת כהונתו של לולה. טעון לויכוח כמובן...

20 מורשתו של סוקרטס דן סגל
  • 11:54
  • 07.12.11

מבחינתי כילד, הגול נגד ברה"מ היה הרכיב המשמעותי ביותר במורשתו.
RIP

21 המשתה אפלטון
  • 15:26
  • 07.12.11

סוקרטס היה באמת אדם גדול. כמעט כמו קצב. כאשר נדון למוות, והציעו לו לברוח, אמר "זה מה שהמדינה קבעה זה מה שנכון בשבילי", ומת.

יפה שנכתבות לפעמים גם כתבות על פילוסופים, ולא רק על כדורגלנים, במיוחד פילוסופים סוציאליסטים, ששתו מכוס התרעלה.

22 אם כבר אנלוגיות, חבל שהכותב לא ציין כמה כסף סוקרטס קיבל ממשלות זרות...  (לת) יוסי
  • 15:38
  • 07.12.11

23 והנה הפתעה לכולם בירעם
  • 22:39
  • 07.12.11

הסבתא של סוקרטוס היתה ילידת הכפר המפורסם בירעם!
אולי משם באה הנשמה הגדולה של סוקרטיס.

24 היה צריך לקחת תנופה בפנדל של 86  (לת) תומי
  • 23:23
  • 07.12.11

25 מטר וחצי ריצה והמורשת שלו היתה שונה זיקו
  • 03:37
  • 08.12.11

מעולם לא התאושש מההחטאה של הפנדל ההוא. הקורבנות האמיתיים הם אנחנו: לעולם לא נסלח על שהפך את פרננדו לשם דבר. אם לא המשחק ההוא, אולי היה נחסך מאיתנו כמאמן... הרי לכם משק כנפי הפרפר במהדורת אדידס אצטקה

26 הצנוע הידוע רויטל גולדפיש
  • 03:48
  • 08.12.11

הוא היה אומר: יודע אני שאינני יודע (כדורגל), אך מקצת עמיתיי, אפילו דבר זה איננו נהיר להם. ולפני שלגם את קובעת התרעלה שאל: אני הולך למות. אתם חיים. מי מאתנו יוצא לדרך טובה יותר?
יהי זכרו ברוך.

27 חבל שזה מחזור דהוי של מה שעוזי דן כתב כמה ימים קודם לכן  (לת) א.ע
  • 22:43
  • 08.12.11

פעילות
המלצות
הפופולריות בדעות
פרסומת