רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו בדרך לקוסובו

הנזיפה במדינות אירופה וההמלצה של משרד החוץ - שגרמניה, צרפת, בריטניה ופורוטגל לא יתחבו את חוטמן ל"ענייניה הפנימיים" של ישראל ויניחו לה לנהל את הכיבוש כאוות נפשה - נשמעו לי מוכרות להחריד. גם השתלשלות "העניינים הפנימיים" עוררה זיכרון מצמרר; בשנות ה-90 דחה נשיא סרביה, סלובודן מילושביץ', את דרישת אירופה לחדול מדיכוי הרוב האלבני בקוסובו. לאחר מכן הדף את תביעת נאט"ו להוציא את כוחותיו מחבל קוסובו ולחדול מגירוש רבבות אלבנים, מוסלמים ברובם, מבתיהם. כוחות נאט"ו הגיבו בהתקפה אווירית על מטרות צבאיות ואזרחיות בסרביה.

סרביה המשיכה להתנגד למתן עצמאות לקוסובו ואף איימה להטיל סנקציות עליה ועל מדינות שיתמכו בה. אירופה לא הידקה חגורות. בפברואר 2008 הכירו בריטניה, צרפת, איטליה וגרמניה בקוסובו. ארצות הברית הצטרפה למדינות המרכזיות באיחוד האירופי, וכ-70 מדינות הלכו בעקבותיה. וטו רוסי במועצת הביטחון מפריד בין קוסובו לבין חברות מלאה באו"ם (גם ישראל אינה מכירה בה), אך בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג קבע, כי הכרזת העצמאות אינה סותרת את החוק הבינלאומי. כוח משימה של האיחוד האירופי מבטיח את השלום והסדר בקוסובו.

בישראל, כמו בסרביה, השלטון מגייס את דעת הקהל באמצעות תפישת עולם לאומנית, תחושת קורבניות ומנטליות הגטו. במחקר שערכה סטודנטית מהאוניברסיטה העברית (המנחה שלה ביקש לשמור על עילום שמה מחשש שיבולע לו) במסגרת קורס ליישוב סכסוכים, היא הצביעה על קווי דמיון מפתיעים בין נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת האו"ם בספטמבר לבין הנאום המפורסם שנשא מילושביץ ב-1989 לרגל יום השנה ה-600 ל"קרב קוסובו" בין מלך סרביה לאזאר לאימפריה העותמאנית. אף שהסרבים נחלו תבוסה בקרב ההוא, הם רואים בו אירוע מכונן בתולדות הלאומיות הסרבית.

שני המנהיגים השתמשו במיתוסים מוכרים כדי להציג רצף היסטורי בין "המולדת ההיסטורית" לבין המציאות הגיאופוליטית בשטחי המחלוקת. שניהם הדגישו את סבלות העבר של בני עמם וזרעו פחד מפני האיומים שטומן העתיד; שניהם ביססו את עמדותיהם על "הזכויות ההיסטוריות" של בני עמם והתעלמו מהשאיפות הלאומיות והטריטוריאליות של העם השכן; נתניהו הצביע על האיסלאם הפונדמנטליסטי הקיצוני כאויב של היהודים, האמריקאים והמערב. מילושביץ' הזכיר את ערכי אירופה הנוצרית מול הטורקים העותמאנים כרקע לעימות בקוסובו, בין הסרבים לאוכלוסייה האלבנית, המוסלמית ברובה.

עשו לנו לייק וקבלו חדשות, עדכונים ופרשנויות מהארץ לפייסבוק שלכם

כדי להסיר ספק, נתניהו אינו פושע מלחמה. אבל הדמיון הרב בין תפישת עולמו לזאת של מילושביץ' בכל הנוגע לסכסוך בשטחים מזמין הפקת לקחים מהסכסוך בקוסובו. כדי לעשות זאת לא צריך להיות תבוסתן ישראלי. כבר לפני 12 שנה כתב יו"ר המועצה לביטחון לאומי יעקב עמידרור (אז מפקד המכללה לביטחון לאומי) במאמר בביטאון "מערכות", כי מדינות קטנות כישראל חייבות ללמוד את לקחי אותה מלחמה. "המלחמה הזאת מסמנת נתיב ברור, שבו הולכות ונקבעות גישות חדשות, הקשורות למערכת היחסים בין 'העולם' לבין מדינות הנתפשות כפוגעות במוסר הבינלאומי", כתב עמידרור.

והוסיף האלוף, איש הציונות הדתית-הלאומית: "המשמעות של אירועי קוסובו ברורה: מי שיפר את הקונסנסוס הבינלאומי אפילו בתוך שטחיו הריבוניים צריך להביא בחשבון מעורבות בינלאומית. במיוחד אם ידרוך על עצבים רגישים בממשל האמריקאי". אפשר להוסיף - לא כל שכן, מחוץ לשטחו הריבוני. לאחר שהקדים "למרות כל ההבדלים", הציע מי שנתניהו מינה לראש המטה לביטחון לאומי, שישראל תביא בחשבון את דעת הקהל הבינלאומית: "אמנם חשוב מה עושה ישראל, אך אין להתעלם ממה שאומרות ועושות מדינות העולם". כדאי שלקראת הדיון בהכשרת המאחזים ולפני ההתקפה הבאה על אירופה, יניח היועץ הבכיר את המאמר שלו על שולחן הממשלה.

Read this article in English: Netanyahu's on the way to Kosovo



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות