אם יש את נפשכם לדעת את המעיין ממנו שואבים אחיכם את עזות מצחם - סורו אל בית המדרש ופתחו דף גמרא. אמנם שבעים פנים לתורה, אך מגמת הפנים ברורה: מקור הזיהום הוא בהלכה עצמה. המתחולל בבית שמש ובנותיה אינו "מנוגד להלכה", הוא מתחייב ממנה. והשאר יסופר, לסבתא, לבת ולנכדה.
כל עם הארץ כבר יודע ש"דרכיה דרכי נועם", ש"כבודה של בת מלך פנימה" וש"דרך ארץ קדמה לתורה", אך כדאי לדעת יותר. כדאי לדעת שאשה פסולה לשבת בדין כשם שהיא פסולה למסור עדות. היא פסולה לכל תפקיד ציבורי שיש בו שררה - "שום תשים עליך מלך" - מלך ולא מלכה.
את הבת, ציוו חכמים, אסור ללמד תורה מפני ש"אין דעת נשים מכוונת להתלמד אלא לדברי הבאי"; דעתן קלה וענייה.
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב מאמרי "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם
ואם איש ואשה טובעים בנהר - קודם יצילו את האיש ש"חייב יותר במצוות", ואילו האשה "אין חוכמתה אלא בפלך": "יישרפו דברי תורה ולא יימסרו דברי תורה לנשים".
שלוש ברכות יברך אדם כל יום בתפילת שחרית: "ברוך שלא עשני גוי, ברוך שלא עשני אשה, ברוך שלא עשני בור". ואין זה ראוי לדבר יתר על המידה עם האשה, ש"כל שיחתה אינה אלא דברי ניאופים", וכל המרבה אתה שיחה "גורם רעה לעצמו וסופו יירש גיהינום"; שלא לדבר על דינו של "המסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה".
היורקים-הסיקריקים שנו פרקם מאה ואחת פעמים ושיננו היטב: ייטיב הבעל לנהוג אם לא יניח לאשתו לצאת החוצה, לרחוב, ויגביל את יציאותיה "לפעם אחת בחודש או פעמיים, כפי הצורך, שאין יופי לאשה אלא לישב בזווית ביתה".
כי בבית פנימה - עמוק-עמוק בפנים - ממתין לה כבודה המהולל: "כל אשה רוחצת לבעלה פניו ורגליו ומוזגת לו את הכוס ומצעת לו את המיטה ועומדת ומשמשת בפני בעלה. וכל אשה שתימנע לעשות מלאכה ממלאכות שהיא חייבת לעשותן - כופין אותה לעשות"; ויש הממליצים על כפייה בשוט או בהרעבה "עד שתיכנע". ומיותר לציין, שהיא עומדת לרשות בעלה כל אימת שייצרו גובר עליו "לעשות בה כל חפצו". ואם תעמוד במריה, תמיד שמורה לו זכותו "לגרשה בלא דעתה".
ועוד כהנה וכהנה הלכות, שאת מקצתן בלבד ליקטנו כאן. גם לא את כל הדברים הבאנו בשם אומרם מחמת קוצר היריעה. הקוראים מוזמנים לאתר בשבת את מראי המקום - לעיין שם ושם-שם - בכוחות עצמם; זאת הזדמנות טובה ללימוד. נפנה את תשומת הלב למסכת שבת, שהיטיבה לסכם את יחס ההלכה לאשה: "חמת מלא צואה" עם חור מדמם.
יהיו מי שירצו להתנחם: אמנם זאת ההלכה מדאורייתא ומדרבנן, אבל אין מורים כן בימינו. די לנו אם נידרש לדרשתו של חכם עובדיה לפני חמש שנים בהסתמכו על קיצור שולחן ערוך: "יש ליזהר שלא יילך איש בין שתי נשים ולא בין שני כלבים או שני חזירים, וכן לא יניחו האנשים שתלך ביניהם אשה או כלב או חזיר".
הטמאת נשים וטינופן מתחילים בהלכה ונמשכים במעשה. כל עוד לא ייפסלו מפלגות דתיות וחרדיות - חשוכות נשים בכנסת - ש"ס, יהדות התורה, הבית היהודי והאיחוד הלאומי - תוסיף ערוותן לשיר וערוות הארץ - להיחשף.
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
