המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

שמאל אובדני ומתנשא

רוב הציבור תומך בהפרדה בין גברים לנשים במקלחות הבריכה, מתנגד לעירום ברחוב, וסבור שהנורמה ללבוש צנוע היא מוחלטת ומצייתת למקובל במערב. זהו סיכום קצר לטמטום סביב ה"הפרדרה". עם, שחייו מבוססים על הפרדה אכזרית בין אזרחים לנתיני כיבוש, מסוגל להמליך על עצמו רוזה פארקס, כאילו שחורים באלבאמה אנחנו, אדוני וגבירות האפרטהייד האחרון, שסופו לא נראה.

אחת לכמה חודשים יוצאת האנטישמיות מהארון למה שקרוי בסוציולוגיה "פאניקה מוסרית", ובחסותה מותר לסלף ולערבב נושאים בעזרת הזקן והלבוש המסורתי. המהדרים אף מעקלים את אף היהודון בקריקטורות. אם מרעיבה. כת טליבאן. סוטה שעינה ילדים. כיתות נפרדות. זה שחרדיות עובדות כמורות, עובדות סוציאליות, מרפאות-בעיסוק וכו', בעוד הגברים מבשלים ומטפלים בילדים, אפילו הסוציולוגיה הזאת, האחרת, נכנסת לתוך הקדירה המעוותת של ההסתה. "קני מידה אחידים (שלנו) - לכל", תובעים מורדי האור. "כמה הם עולים לנו?" שואלים פרופסורים, הנהנים מהטבות כספיות, ששום רב ישיבה (ושום פרופסור צרפתי או גרמני) אינו זוכה להן.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב מאמרי "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

לעת קמפיין "עם אחד, גיוס אחד" נהר עדר השמאל לצלילי התקינות הפוליטית, ששיקמה את דימוי הצבא, אחרי שפל לבנון והאינתיפאדה הראשונה. השירות בצבא היה לתנאי לשוויון, שנמשך בתעמולת "נאש/ש"ס קונטרול" וסופו בחקיקת ה"נאמנות". לא מקרה שמסעי ההסתה נגד החרדים מסתיימים בהקצנה ימנית. ההסתה הופכת תמיד למסדר מטעם המדינה. לכן, מה שהחלה מרצ באמצע שנות ה-90 - הפחדת האשכנזים מפני ש"ס - הוליד את "שינוי", שבלעה אותה ונבלעה אצל ליברמן.

הגיע הזמן שהליברל ירכוש מעט תודעה היסטורית וישאל: "מה אנחנו באמת עושים כשאנחנו רודפים חרדים ומדמים לעצמנו מאבק בימין?" אכן, יש בריונים בבית שמש, וכמה קווי אוטובוסים מסמנים מאבק טריטוריאלי - המתאפיין בכל הסתירות היהודיות של הפרויקט הציוני - בין מיעוט חרדי לחלקים אחרים של האוכלוסייה. מה לזה ול"מחאה"? נכון, כוח הדתיים בצבא גדל. חלק מהמנהגים שם - לא רק האיסור הדרקוני על חמץ בפסח - נוטים לעברם. אבל בינתיים יכול הליברל להירגע: הצבא, שנזקק לדתיים כדי להפריד בין פלסטינים לפלסטיניות במחסומים, הוא גם הצבא שמשתבח בקידום מעמד האשה: חיילות יושבות ליד מסכי פלאזמה, משתתפות בחיסולים, ובתוך כך אולי אפילו מזמרות. שחרור.

השאלה איננה מי זקוק להסתה המתמדת נגד ה"חרדים". בעלי העניין מתחלפים, והטלוויזיה, מצדה, צריכה קורבנות-תמיד כדי להתהדר בחופש עיתונות, למשל למען "שוויון האשה", מפי שדרניות יפהפיות שייעלמו עם הקמטים. השאלה היא, כיצד מצליחה הפאניקה המחזורית להפוך לפסיכוזה אנטישמית. ובכן, הציווי הוא "מודרניזציה" והוא מעניק זהות ודימוי עצמי לישראלים. "היה מודרני" הוא קוד ההתאזרחות במערב המדומה שלנו. אמנם, את המיעוט הערבי הניחו לנפשו, ובלבד שהתאפשרו שוד אדמותיו והפיכתו מאיכרות זעירה לפרולטריון עני, אבל את היהודים שהובאו לכאן העבירו דרך מכבש מודרניזציה אלים, בדרך כלל ללא התנגדות, ועם זיכרון היסטורי מר.

בלי להיכנס להערכת התהליך, הקהילה החרדית היא היחידה הקוראת תיגר על האתוס המודרניסטי של המדינה. הקונפליקט ביניהן הוא כנראה בלתי נמנע, והוא הופך באחת את השמאל לרודף, כאילו הוא המדינה, כאילו אופוזיציה אינה זקוקה לברית של התנגדות, כולל חרדים ומזרחים ומוסלמים? זו חולשת השמאל: מוצאו באליטה השלטת עתירת השנאה למיעוטים.

קל לנסוע לאירופה ולהיות שם פוסט-מודרני. יותר קשה כאן. חשוב מזה: "הברית הטבעית" של הימין אינה זקוקה להסתה נגד השמאל. מה שנקרא בשכבות העממיות "התנשאות" הוא בדיוק הדיבור מטעם המודרניות, כאילו יש קריטריון אחד ורק באמצעותו מתקשרים. ככה לעולם לא תיבנה אופוזיציה.

Read this article in English: The suicidal left