רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לו רק ישבנו על ענן

"לו על ענן ישבת, לא היית מבחין בקווי הגבול שבין מדינה לשכנתה"

מעולם בעבר לא ראיתי את הכתובת הזאת כה בוהקת. מעולם לא נראו לי דברי המשורר ג'ובראן חליל ג'ובראן כה נכוחים. הם הוטבעו על שלט עץ במתחם מלון טוביה ("טאבה קטנה" בערבית). עכשיו, נראה שמישהו ביקש להעביר כאן מסר. לזעוק "אנחנו עוד כאן. חיים, בועטים, נחושים לשרוד". להקת עופות לבנים התיישבה על צמרות העצים בכניסה למתחם. הם מגעגעים כברווזים. גם הם עוד כאן. וגם הגנן, שממשיך להשקות את הצמחייה. את הבוגנוויליות הצבעוניות, את פרחי הפעמון הצהובים, עצי התמר והקקטוסים הרבים. חלקת גן העדן הקטנה לא צריכה לסבול מהתמורות הפוליטיות ושיגיונות בני האדם. השגרה כביכול נמשכת. מישהו מטאטא את השבילים, אחר מנקה את החלונות, שלישי מסדר את שולחנות האוכל. משחקים בכאילו.

"כלב מת לא עובר כאן", אמר יום קודם איש הביטחון המשתאה בכניסה למסוף הישראלי בגבול. השיממון ניכר: כעבור 15 דקות כבר בורכתי ב"וולקאם טו אג'יפט".

ב"טאבה הייטס", אזור בתי המלון הגדולים, האווירה קודרת. "Three Corners" סגר את שעריו. המלונות האחרים עשויים ללכת בעקבותיו. תפוסתם עומדת על כ-8%-10%. אתרי החושות ננעלו מזמן.

מעולם לא היה כאן כריסמס כה עצוב. עץ האשוח, בלובי של טוביה, מנצנץ בשלל אורות. קישוטי חג מפוזרים בכל פינה. אבל במקום לחגוג את השנה החדשה, הכל כאן אומר קינה על השנה האבודה. עשרות חדרים פרושים על 90 אלף מ"ר, ואני כאן לבד. בחדר האוכל, מתחת לשלט food market, שידע בעבר שפע מאכלים, אין ולו קערת אוכל אחת. שולחן הביליארד מכוסה, שולחן הפינג פונג מקופל, והנרגילות עומדות בשורה, מעלות אבק. רוב אנשי הצוות נשלחו הביתה, לקהיר.

הרשויות מאיימות לנתק את החשמל, אבל נדיה שלבי, בעלת המקום - קטנה, חייכנית ונמרצת - אינה אומרת נואש. היא נפשה באזור בשנות ה-90, והתאהבה בו. בסך הכל רצתה להקים לעצמה בית "לגיל הפנסיה", אלא שהרשויות דרשו השקעה בפרויקט תיירותי. כך נולד טוביה - מלון בוטיק - שעוצב על ידי סאדק, בעלה האמן. הוא שילב כאן קיטש בלתי אפשרי עם חן ייחודי, ויצר אווירה משפחתית, מתקתקה וחמה.

שלבי, שעבדה בעבר בחברת הנפט הליברטון - "בצמוד לדיק צ'ייני" - אינה רגילה לכישלונות. היא מבקשת להישאר אופטימית ומבטיחה "להרים את המקום לגבהים חדשים": האחים המוסלמים? "לא יעזו לפגוע בתיירות, שמפרנסת מיליונים, בהם חברי 'האחים' עצמם"; הסלפים? "היו שמחים להפוך את המלונות למדרסות דתיות. אלא שהאיבה בינם ל'אחים' לא ניתנת לגישור, וללא קואליציה הם לעולם לא יגיעו לשלטון"; מעורבות הבדווים בטרור? "אלה שבצפון סיני שונים מאחיהם שלאורך החוף, המשוועים לתיירות הישראלית". דמוקרטיה? "גם אם זה ייקח זמן, סופה להתבסס במצרים".

האופטימיות של שלבי כנה: היא הביאה באחרונה משאיות של חול ים, הקימה מקלחות חדשות ומתקנים לילדים: עוד מגלשה ועוד נדנדות, עוד סככת הצלה. אני עוצם את עיני, מנסה לדמיין צווחות ילדים. כלום. שקט-סיני, שכמותו לא ידענו: רחש הגלים נשמע כהמיה קולנית, שיחת חולין רחוקה כשאון קרוב. כך גם המואזין של עקבה המרוחקת.

כמה חד המעבר בחזרה למציאות הרועשת בצדו השני של הגבול. מכותרות הימים האחרונים מתברר, ש"חיל האוויר תקף חוליה שתיכננה פיגוע בגבול מצרים-ישראל; נעצר חשוד בהצתת צינור הגז בסיני; האחים המוסלמים והסלפים המשיכו להתחזק בבחירות; 'האחים' מובילים גם באזורי התיירות - בלוקסור, באסואן ובים האדום; הם ימשיכו לראות בישראל 'אויב' והסלפים יתנגדו לכל נורמליזציה אתה".

אח, לו רק ישבנו על ענן.

Read this article in English: A sad Christmas in Sinai



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות