טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על משטור הידע

תגובות

פרופ' זאב מעוז במאמרו "כן, לסגור" ("הארץ", 28.12.11) כותב, שיש לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. לדבריו, "מבנה תוכנית הלימודים אינו עומד בקריטריונים הבסיסיים הנדרשים מתואר אקדמי במדע המדינה. הסגל האקדמי ברובו אינו בעל תארים במדע המדינה, ולמעט חברת סגל אחת איש אינו מתמחה בתחומי הליבה של המקצוע".

פרופ' מעוז טועה. לא רק בקשר לאופי תוכנית הלימודים במחלקה או למספר חברי סגל המתמחים בתחומי הליבה, אלא גם - ובעיקר - בכל הנוגע לקריטריון השיפוט שבו השתמש.

בעקבות פרסום דו"ח המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) על המחלקה, שיגר דיקן הפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית, פרופ' אבנר דה שליט, מכתב, שהופץ ברשימות התפוצה האקדמיות. דה שליט כתב: "לפני מספר שנים עמדתי בראש הוועדה של מל"ג שהעריכה את יכולת המחלקה (לפוליטיקה וממשל)... הוועדה טענה, ומל"ג קיבלו זאת בחום, שמאוד חשוב שבישראל תהיה מחלקה כמו המחלקה שהתגבשה באוניברסיטת בן גוריון. הטענה שלנו היתה, שאכן תוכנית הלימודים מעט שונה, וכוללת ספרות וגישות יותר ביקורתיות, וזאת על חשבון מה שמוגדר כ-mainstream. ויחד עם זאת, קבענו, שחשוב וטוב שכך הוא הדבר, ושאנו ממליצים שהמגמה הזאת תמשיך.

אלי הרשקוביץ

"אנו טענו, שאין טעם בעוד מחלקה שמנסה לעשות את מה שהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב עושות, אלא יש מקום בהחלט למקום שיש בו חשיבה אלטרנטיבית, מאתגרת, גם במחקר, גם בהוראה וגם בהדרכת תלמידי מחקר. קבענו גם שטוב שסטודנטים יוכלו לבחור היכן ללמוד, כאשר יש להם באמת אלטרנטיבות שונות... ויכוח כזה ישמור את קהילת מדע המדינה בישראל ערה, בריאה, וחוקרת ברמות הגבוהות ביותר".

פרופ' מעוז מבקש לסגור את המחלקה לא משום שהחוקרים במחלקה בינוניים ואינם מפרסמים בכתבי עת אקדמיים מובילים ובהוצאות הספרים הטובות בעולם, או משום שחברי הסגל אינם מצליחים לגייס כסף מקרנות מחקר תחרותיות. הרי הרקורד המחקרי של המחלקה מעיד אחרת. גם מהעובדה שתנאי הקבלה של הסטודנטים לתואר ראשון במחלקה הם המחמירים בישראל, ומכך שבוגרי המחלקה הממשיכים לתארים מתקדמים באוניברסיטאות אחרות משתלבים בהן בהצלחה, הוא מתעלם. אמת המידה היחידה שעל פיה מעוז בוחן את המחלקה היא, האם היא עונה להגדרתו ולתפישתו בדבר האופי הרצוי של מחלקות למדע המדינה. כלומר, הוא מבקש לסגור אותה בדיוק בגלל ייחודיותה ובשל היותה בין-תחומית ושונה מיתר המחלקות למדע המדינה בישראל.

פרופ' מעוז משתייך לאסכולה, ולפיה לכל דיסציפלינה אקדמית יש גבולות סגורים וברורים, שאינם ניתנים לחציה. בניגוד לו אנו משוכנעים, כפי שטען פרופ' דה שליט, שהן קהילת החוקרים והן הסטודנטים יצאו נשכרים מקיום גישות רב-תחומיות לצד מחלקות בעלות גישה קלאסית. לתפישתנו, אחד התנאים ההכרחיים לקידום, התפתחות והרחבת המחשבה והמדע הוא דווקא זרימת הידע וההפריה ההדדית בין דיסציפלינות.

חציית גבולות דיסציפלינריים וגיבוש תובנות ומתודות מדיסציפלינה אחת לרעותה מאפשרים את קידום הידע האנושי בדרכים מקוריות. לא בכדי, הגישות הבין-דיסציפלינריות הן היום חוד החנית של העשייה המדעית והאינטלקטואלית, ולא רק בתחומי מדעי החברה והרוח. כך הדבר ברפואה, במדעים קוגניטיביים, בעסקים ועוד. לכן אנו גאים בעובדה, שלצד ארבעת המרצים שהתמחו בתחומי הליבה של מדע המדינה יש בסגל המחלקה רופא, גיאוגרף, משפטן, סוציולוג, היסטוריונית וארכיטקט, הבוחנים את ההקשרים הפוליטיים של תחומים אלה.

בגישה הצרה של פרופ' מעוז יש משום סכנה של ממש, שכן משטור הידע גם כובל את הידע, מגביל אפשרויות של חשיבה מקורית, ובסופו של דבר עלול להוביל לניוון המחשבה האנושית.

פרופ' גורדון מלמד במחלקה לפוליטיקה וממשל, פרופ' פילק הוא ראש המחלקה, אוניברסיטת בן גוריון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות