סופו של המפלט האחרון במזה"ת

מסוע המזוודות בנמל התעופה אתא טורק פלט רק שני תיקים. טיסת "טורקיש איירליינס" מתל אביב היתה מלאה לגמרי, אבל רק שני נוסעים ירדו באיסטנבול. חברת התעופה הטורקית משמשת עדיין את הישראלים, אבל כמעט רק לטיסות המשך. הם מחרימים את טורקיה, מחוז חפצם עד לאחרונה, ופוחדים ממנה.

הניזוקים העיקריים: הישראלים; המסך יורד על היעד האחרון במזרח התיכון שפתוח לפניהם. מצרים נהפכה למסוכנת, חופי סיני היו לבית קברות למלונות ולחלומות, כפי שתיאר כאן השבוע אדר פרימור, על ירדן איש אינו מדבר. חזרנו לנקודת ההתחלה: מבודדים במרחב, מסוגרים, מפוחדים, עוינים, מתנשאים, מבוצרים. ישראלי לא יפגוש עוד בערבים או במוסלמים, וייזון מעתה רק מהדימויים המעוותים בתקשורת: פונדמנטליסטים, איסלאמיסטים, טרוריסטים, מאיימים, מפחידים, אלימים ושונאי ישראל - כולם.

קשה להפריז בגודל הנזק וההפסד. אם את מצרים הפסדנו, לא רק באשמתנו, ההסתגרות מטורקיה היא מעשה ידינו, שלא להתפאר. קשה להבין איך ישראל מאבדת את טורקיה, קשה להבין איך הישראלים מוחלים על כך לפוליטיקאים ולגנרלים שלה, שוחרי "הכבוד הלאומי" ומחריבי מעמדה של ישראל, שדירדרו לשפל מסוכן את היחסים עם המעצמה האזורית העולה והמרתקת הזאת, על לא דבר כמעט.

הדלת לטורקיה פתוחה עדיין. האם באמת רוצים אנחנו לחיות בבידוד כה לא מזהיר ומאיים באזור? האם באמת נהנים אנחנו לשוב להיות מבצר מסוגר ומנוכר לסובב אותו? האם איננו מבינים, שהמצודה הישראלית הזאת לא תוכל להתקיים לעד על חרבה, ובלי להתקבל במרחב?

איסמעיל הנייה ביקר השבוע, לעיני המצלמות, ב"מאווי מרמרה", העוגנת כאנדרטה לחופי הבוספורוס - יד להרג שווא של אזרחים טורקים, שישראל באיוולתה ובהתנשאותה לא ניאותה להתנצל בגינו. גם צבא טורקיה הרג בשבוע שעבר באורח נפשע 35 אזרחים, מבריחי סיגריות וסולר כורדים, רכובים על חמורים, לאחר שחשבם למבריחי נשק. אבל מנהיגי טורקיה מיהרו להתנצל על הטבח בסמוך לגבול עם עיראק ולהציע פיצויים למשפחות הקורבנות. טורקיה גם מינתה חוקר מיוחד מטעם התביעה לבירור נסיבות ההרג, והרוחות כאן עדיין סוערות מהטבח. העיתונות עסקה בו בביקורתיות ובהתמדה, תמונת החברים הבוכים של הנער ההרוג, ניווזאת אנג'ו, שגם אחיו נהרג בהפצצה, עולים על קברו, הופיעה בעמודים הראשונים.

בעל הטור אהמט אינסל כתב ב"רדיקל", עיתון השמאל-מרכז: "טבח הוא טבח, גם אם היה בשוגג". באיסטנבול היו שאמרו השבוע, כי יש הבדל בין אירועי ה"מרמרה" לבין ההרג של מבריחי הסיגריות: הישראלים ידעו שהם הורגים אזרחים, הטייסים הטורקים חשבו בטעות שהם מחסלים טרוריסטים.

כך או אחרת, ישראל היתה צריכה לנהוג כמנהג טורקיה ולהתנצל מזמן על הרוגי "מרמרה". לא מאוחר עדיין לעשות כן. האלטרנטיבה רעה לישראל הרבה יותר: לאבד את טורקיה, בעלת הברית האחרונה באזור, כוח כלכלי ופוליטי עולה. נתוני הכלכלה שפורסמו השבוע לרגל סוף השנה אומרים הכל: מדינה שייצאה בשנת 2002 סחורות בסך 36 מיליארד דולר, ייצאה בשנה החולפת בכ-135 מיליארד דולר ורשמה צמיחה מרשימה של כ-8%, בזמן שאירופה השכנה קורסת. ישראל, אגב, מופיעה עדיין ברשימת 20 המדינות שהיצוא אליה עלה ב-2011, סימן שאולי לא הכל נחרב.

איסטנבול מרהיבה ומרתקת עכשיו כתמיד. הבזאר הגדול הומה אדם, גם בלא התיירים מישראל, כריכי הדגים על הבוספורוס, השווארמה הטורקית, היוגורט, הגבינות ודברי המתיקה טעימים להפליא, והמשטר כאן מוכיח שיש דבר כזה איסלאם מתון ודמוקרטי. את היחסים עם המדינה הזאת, המפלט הישראלי האחרון במרחב, אסור להפקיר בידי קומץ פוליטיקאים ישראלים כוחנים ושחצנים.

Read this article in English: Israel must salvage its last refuge in the Middle East



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5