לפיד מפחד מהסוציאליסטים

למען האמת, השאלה אם אוניברסיטת בר אילן איפשרה ליאיר לפיד ללמוד לתואר שני בלי תואר ראשון או לתואר שלישי בלי תואר שני ממש קטנונית. למה מפריע למישהו שאוניברסיטה מצרפת לשורותיה אנשים בעלי השכלה לא פורמלית, שנוכחותם, כך סבורים ראשי הסגל עטורי התארים, תעשיר את הסביבה האקדמית ותוסיף לה מעט רייטינג בריא?

באוניברסיטאות רבות מקובל להעניק אפילו תואר פרופסור לסופרים ומומחים המלמדים בחוגים השונים, ובכלל, לפיד מעולם לא התהדר בתואר כלשהו, ויותר מזה - לא טען שתוארו האקדמי מעניק לו נקודות זכות בדרך לפוליטיקה. עד עתה לפחות יצר לפיד רושם שהוא אדם ישר, שמתכוון למה שהוא אומר. דווקא משום כך יש להתייחס ברצינות גמורה לדברים שכתב בשבוע שעבר בדף הפייסבוק שלו על יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ'.

קשה להגדיר את ההשתלחות ביחימוביץ' כשגיאה. דומה שלפיד חשב היטב מה כדאי לו לומר עליה. כרותם את העגלה הרבה לפני הסוסים הוא טען שלא יחבור למפלגת העבודה (ודאי חלם על הבוקר שלמחרת ניצחונו הגורף), מכיוון שהיו"ר שלה היא "שמאל רדיקלי" מדיני וכלכלי.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב מאמרי "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

לא ייתכן שלפיד שכח כיצד יחימוביץ' חטפה, ערב הפריימריס לעבודה, מתקפה שפוליטיקאים מעטים ספגו כמותה, וזאת מפני שאמרה בראיון לגידי וייץ ב"הארץ" שההתנחלות, פרי יצירתה של תנועת העבודה ההיסטורית, איננה פשע, ושהיא מסרבת להאשים ציבור שלם של מתנחלים באי-הצדק החברתי-כלכלי שהיא ממובילות המאבק נגדו. הח"מ ועמיתיה לא חסכו ממנה אף טיפה של קצף, חרי-אף ואכזבה, ורבים ממצביעי העבודה הסתייגו מעמדתה והערימו קשיים על התמודדותה מול עמיר פרץ ויצחק הרצוג. שמאל רדיקלי? אם יש משהו שהיא מייצגת נאמנה הרי זו העמדה המובהקת של מפלגת העבודה לדורותיה: בלי מפ"ם, עם אחדות העבודה.

אבל אם את העמדה המדינית של יחימוביץ' לפיד הגדיר בצורה מעוקמת, על העמדה הכלכלית-חברתית שלה הוא ממש הדביק אות קלון. על פי אמות המידה של לפיד, העמדה הסוציאל-דמוקרטית, המקובלת בעולם המערבי כזרם פוליטי לגיטימי לחלוטין, שעמו נמנים ראשי מפלגות גדולות ואף כמה ראשי מדינות מהוללים, איננה אלא "שמאל רדיקלי". יחימוביץ' מקפידה, אמנם, לומר שהיא סוציאל-דמוקרטית, ולא "סוציאליסטית" סתם, אבל אפילו "סוציאליסטים" סתם מקובלים באירופה כמייצגים חלופה כלכלית-חברתית לגיטימית ביותר, הזוכה לרוח גבית חזקה לנוכח המשבר הכלכלי. מיליוני סוציאליסטים צרפתים, אנגלים, גרמנים, שוודים, נורווגים ואחרים היו מתגלגלים מצחוק לשמע הגדרתם כ"שמאל רדיקלי".

אבל כאמור, לפיד לא טעה סתם. הוא יודע מה הוא עושה. בחיוך ובחביבות הוא מגרה את הבלוטה שאביו התמחה בהפעלתה, ומשתמש באמצעי הבדוק ביותר של הימין: הסתה והפחדה. תיאורה המופרך של יחימוביץ' כשמאל רדיקלי נועד לעורר את הפחד שבנימין נתניהו ואביגדור ליברמן, כרבים מעמיתיהם בימין, התמחו ביצירת פאניקה סביבו: בהלת האדומים.

בהלת האדומים היא אמצעי ישן-נושן, הנשען בלעדית על דה-לגיטימציה של היריב באמצעות דמוניזציה. ללפיד יש, אמנם, עוד מה ללמוד מנתניהו וליברמן ומחבריהם בימין הקיצוני, אבל אין ספק שהשימוש בבהלת האדומים מסמן את הכיוון המועדף עליו. במקום להתמקד בסדר יום משלו, הוא מגדיר את עצמו באמצעות הדבקת דימוי דמוני ליריבתו; ובמקום להציע חלופה כלכלית-חברתית משלו, הוא בוחר לשווק למעמדות השבעים הבטחה להמשך ההשתוללות הניאו-ליברלית המיטיבה אתם.

אם ימשיך כך, עלול לפיד, שהופיע כמושיעו הגדול של המרכז הישראלי השפוי, לכרסם, כאביו לפניו, בשמאל ובמרכז המתון ולהחלישם, ולהגיש את שבריהם לנתניהו על מגש של כסף. בדרך לשם סביר מאוד שהוא גם ירסק את עצמו.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5