המטה שלא יהיה

לפני שלוש שנים וחצי חתם ראש הממשלה אהוד אולמרט על אחד החוקים החשובים ביותר בתחום הביטחון הלאומי. מאז הוא מונח ב"רשומות" כאבן שאין לה הופכין. זהו "חוק המטה לביטחון לאומי", שמימושו יכול היה לשפר פלאים את תהליך קביעת המדיניות של ממשלות ישראל.

החוק מגדיר את יעדיו, סדרי פעולתו וסמכויותיו של "המטה לביטחון לאומי", שאמור לשמש כ"גוף המטה לראש הממשלה ולממשלה בענייני החוץ והביטחון של מדינת ישראל". על הצורך החיוני בכינונו של גוף כזה הצביעו כל ועדות החקירה שעסקו בחקירת מחדלים בתחום הביטחון הלאומי, החל בוועדת שרף-ידין מ-1963, דרך ועדת אגרנט מ-1974 ועד ועדת וינוגרד מ-2007.

ועדות חקירה, מבקר המדינה ומחקרים אקדמיים לא מעטים הצביעו על הליקויים בתהליך קבלת ההחלטות בישראל, שמקורם בהעדר מנגנוני תכנון בתחום הביטחון הלאומי מחוץ לצה"ל. התוצאה של מצב עניינים זה הוא שתהליך גיבוש המדיניות משועבד בפועל לצבא ולמערכת הביטחון, והשיקולים הצבאיים הופכים לעתים לדומיננטיים יותר מהשיקולים המדיניים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

הקמתה של המועצה לביטחון לאומי ב-1999 על ידי בנימין נתניהו לא שיפרה את המצב, משום שאף ראש ממשלה שכיהן מאז לא עשה בה שימוש אמיתי. מיקומה הרחק מלשכת ראש הממשלה, במתקני התע"ש ברמת השרון, רק הדגיש את חוסר הרלוונטיות שלה.

על פי החוק, למטה לביטחון לאומי 11 תפקידים. החשובים שבהם: "להכין את דיוני הממשלה וועדותיה, להציג את החלופות לגבי נושאי הדיון... את ההבדלים בין החלופות ואת משמעותם; להיות אחראי מטעם ראש הממשלה על עבודת המטה הבין-ארגונית והבין-משרדית בענייני החוץ והביטחון; להכין... אחת לשנה לפחות, הערכה שנתית ורב-שנתית של המצב המדיני-ביטחוני... (ש)יידונו בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, לפחות אחת לשנה; לבחון את תפישת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים; לבחון מיזמים ביטחוניים בעלי חשיבות... לרבות גיבוש חלופות".

כמה ויכוחים וסכסוכים ניתן היה למנוע, וכמה כסף היה נחסך, אם ראש הממשלה היה מממש את התפקיד הזה של המטה: "להכין את עבודת המטה בעבור ראש הממשלה לקראת הדיונים בתקציב הביטחון... לרבות גיבוש חלופות על פי סדרי עדיפות מנומקים". ראש המל"ל יכול "לקיים דיונים שאליהם יוזמנו נציגי הגופים הביטחוניים... מי שהוזמן חייב להתייצב לדיון". כמו כן, "כל מידע בענייני החוץ והביטחון המועבר לעיונו של ראש הממשלה יועבר גם לעיונו של ראש המל"ל... ראש המטה רשאי לדרוש מידע" מכל הגופים הביטחוניים".

מדובר בחוק טוב וחשוב, אך ספק אם בנימין נתניהו מתכוון לממשו. ראש הממשלה, כמו אלה שקדמו לו, מעדיף להמשך ולהיות תלוי במפקדי הצבא, ולמעשה שבוי בידיהם. זה חבל, משום שמטה לביטחון לאומי מתפקד ויעיל יכול למנוע מהממשלה החלטות שגויות והרות אסון. שוו בנפשכם שבדיון בן שלוש השעות ביולי 2006, שבסיומו הוחלט לצאת למלחמת לבנון, היה נוטל חלק נציג המטה לביטחון לאומי, שהיה מציג חלופה להצעתו של הרמטכ"ל או אפילו רק מצביע על הליקויים בהצעת צה"ל. אם זה היה קורה, ייתכן שהממשלה לא היתה נותנת ידה בפזיזות כזאת למלחמה הרעה ההיא.

Read this article in English: The agency that does not exist

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 13
    כי אם עובדים מסודר אז קשה להם לסגור קומבינות
  2. 12
    ראה לי מוגזם לצפות מביבי לעשות משהוא שאינו נמדד בסקרים ובמרכז הליכוד.
  3. 11
    עוד גנרל עם תפקיד רשמי לא יועיל לחונטת גנרלים היהירה שמנהלת את המדינה
  4. 10
    משרד האוצר נדרש לפרק זמן של 63 שנה כדי לעיין בספרי תקציב הבטחון.... ואתה דורש מביבי פרק זמן של 3-4 שנים כדי שברק (מפקדו בסיירת מנכ"ל) יאשר/יאפשר קיום פורום אלטרנטיבי לגיבוש אסטרטגית הבטחון של ישראל??
    1. לשכפל את הצלחת האוצר

      מזל שהאוצר עוד לא יכול להפריע למשרד הביטחון כמו שמנע את התקציבים מכיבוי האש ובגללו לא היו חומרי כיבוי ומטוסי כיבוי בכוננות.
      זה הזמן לשכפל את הצלחת האוצר מהכרמל גם לצבא.

  5. 9
    רק אוזכר אולמרט והכהן שב לסנגר. אז מה? היתה מלחמה טובה?

    אם השיטה של "בעל הבית השתגע" אומצה ואפילו נאסראללה מתחרט,למה שלחו חיילים רגליים לכפרים? אני רק שאלה. ד.א. שקט הוא מצב זמני. מה יקרה אם יופר? אפילו ברחובות יפלו טילים.

  6. 8
    נתניהו וממשלתו מובילים לחורבן בית שלישי !!!
  7. 7
    עד היום הצפון שקט בגלל ה"תבוסה" של צה"ל ושל ממשלת ישראל.
    1. הצפון שקט מאז נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000. כמובן שלאורך השנים היו כמה הפרות של השקט שהגדולה ביניהן היתה מלחמת לבנון השנייה
    2. אבל זו היתה תבוסה. הצבא החמישי בגודלו בעולם מסתבך יותר מחודש עם כמה אלפי לוחמי גרילה.

      תוך שלוש שעות יוצאים למלחמה, ואחרי זה מסתבר שלא יודעים לפתוח ציר אספקה למרחק של ארבעה קילומטרים צפונית לגבול ונאלצים להצניח אוכל ממסוקים ולבזוז חנויות של לבנונים.

      המנהיגים המטומטמים שלנו הצליחו גם ליזום את המלחמה וגם להיות מופתעים ממנה. כל השטויות בדיעבד על כך שהיום "שקט" הן חסרות משמעות. כמה חיילים ואזרחים איבדנו מהנסיגה ועד למלחמה הזו? הרי שלושים איש נהרגו רק בשביל שאולמרט ישיג לעצמו פוטו-אופ על הליטני, והופה, חוזרים. במה פחותה יכולתו של החיזבאללה היום לירות עלינו רקטות? הפוך! הצבא עצמו הסביר לנו שכמה חודשים אחרי המלחמה החיזבאללה כבר הצליח לשקם ולהרחיב את היכולת הרקטית שלו. כרגע אין להם שום אינטרס, ממש חוכמה גדולה לדבר על שקט. מה נשאר מהפטפוטים היהירים והאולטימטומים של הממשלה אחרי החטיפה? כלום, נאדה, עסקה מבישה שיכולנו לקבל בחינם שעתיים אחרי החטיפה. לא תבוסה עאלק. אם זו לא היתה תבוסה אז בתנאי הכניעה של החיזבאללה היינו מכתיבים גם את החזרת גופות חיילינו (וכבר ידעו שמדובר על גופות). זה שדווקא ישראל קיבלה את אותה עסקה מחורבנת שהוצעה לה מייד אחרי החטיפה מלמד אותנו יפה מאוד על מי ניצח ומי הפסיד במלחמה.



      המנהיגים שלנו שמים עלינו זין, ומוכנים לשלוח אותנו למות בשביל שהם ייצאו קצת יותר טוב בוועדת חקירה. שלוש שעות, זה מה שהחיים של יותר ממאה חיילים ישראלים שווים עבור האפסים הללו. מטומטמים ורשעים שבגדו באחריות, קודם שלחו חיילים אל מותם ואז נזכרו לברר את כל השטויות השוליות האלו - ציוד, תחמושת, לוגיסטיקה, אימונים, פקודות מבצע, הגנה על העורף.



  8. 6
    מלחמת לבנון השניה המלחמה היחידה שהביאה הכרעה ושקט, העובדות מול עיניך.
  9. 5
    המלחמה ההיא לא הייתה רעה,התקיפו וחטפו מאמתנו חיילים, הצבא היה צריך לאמר את האמת שאינו מוכן
  10. 4
    היות וחיי אדם כבשר תותחים אינם נחשבים בימין ולא רק-ההפקר ימשיך לחגוג בממלכת ההפקר של ביבי. מי שהופך עצמו לשבוי מרצון לעדת שוטים כמו ממשלתו-די להסתכל במה שקורה במשרדו כדי להבין הכול.
    1. אולי תאיר את עיננו

      מה באמת קורה????? אין מלחמה אין הרוגים אנשים לא נחטפים רק אנשי סוף כמוך רואים שחורות.

  11. 3
    אבל בארה"ב יש מטה לביטחון לאומי, לא?
  12. 2
    ראש הממשלה מוכן להיות בובה של המשוכים בחוטים רק כדי להיות ראש ממשלה ולעזאזל המדינה ובטחונה. הקיסר העקר והקיסרית מאוד נהנים.
  13. 1
    כל מילה בסלע!

    כל תורות הניהול מסכימות כי בארגון שהנהלתו אינה אוהבת ״הדעה האחרת״ מתרבים ארועי הכשל. הנהלה שנמנעת מרעשים במערכת הנובעים מהצגת הגישות האחרות סופה כישלון.