חלק מהאנשים הקוראים עכשיו שורות אלו לא יוציאו את החורף; חלק מאלה שימותו אולי לא ימותו בדרך הטבע. אם להאמין לאיומים, ההולכים ומחריפים עכשיו בקצב מבהיל, כי אז עד בוא האביב תתקיף ישראל את מתקני הגרעין באיראן. אם לדבוק בתחזיות, כי אז מאות, אולי אלפי ישראלים, ייהרגו ממטחי הטילים שייפלו על ישראל בתגובה להתקפה.
אפשר כמובן להקל ראש באיומים ובתחזיות, לומר שהרוק הוא גשם ושהאיומים נועדו רק להפעלת לחץ, אבל אפשר גם לקחתם ברצינות. אפשר גם להבין, שלאיומים בסדר גודל כזה יש דינמיקה משלהם והם עלולים להביא בסופו של דבר להתקפה, גם אם לא זו היתה כוונתם מלכתחילה. אפשר גם לחשוש שאיומים כאלה עלולים להביא למתקפת מנע נואשת מצד איראן. מנגד, אפשר גם להאמין, שההתקפה הישראלית תצליח להפליא, המטוסים ימריאו, הפצצות יונחתו, המתקנים יושמדו, ואיראן ושלוחותיה לא יעזו לתקוף את ישראל. אבל אפשר גם לחשוש מפני הסיכוי הסביר שזה לא יקרה. אחרי שאמרנו את כל זאת, צריך לומר: סכנה, מתקפה ישראלית (אולי) בפתח. וכן, מותר לפחד מפניה, צריך לפחד ממנה, פחד מוות, פחד אימים.
הרושם הוא שמרבית הישראלים לא פוחדים. איש לא נוטש בבהלה, איש לא מצטייד בבעתה. ההכרעה נותרה בידי קומץ המחליטים שהציבור רוחש להם, כהרגלו, אמון צייתני ועיוור. בנימין נתניהו ואהוד ברק יחליטו, ואנחנו נסמוך עליהם בעיניים עצומות. אנחנו לא סומכים עליהם שיידעו לטפל בשריפה בכרמל או בנעשה בלשכותיהם, אבל התקפה על איראן? חיים ובעיקר מוות בהיקף המוני שכזה? נסמוך עליהם. כך היה בכל מלחמות ישראל, טרם פריצתן. הישראלים הריעו למי שהוציא אותם אליהן, ורק בסיומן, כשהדם כבר ניגר והנזקים נערמו, הם באו אתם חשבון.
מאז 1973 היו כל מלחמותיה של ישראל מלחמות ברירה נפסדות, את כולן היא יזמה, אף לא אחת מהן היתה בלתי נמנעת, אף לא אחת מהן הנחילה לה הישגים של ממש, שאי אפשר היה להשיגם בדרך אחרת. למעשה, הן כולן הנחיתו עליה אסון, גם אם אסון גדול עוד יותר ניחת על הצד השני. המגלומנית מכולן, מלחמת לבנון הראשונה, היתה גם האסונית מכולן. כדאי לזכור זאת כשדנים במגלומניה הגדולה יותר של תקיפת איראן. גם מלחמת לבנון השנייה ומלחמת עזה הסבו לישראל יותר נזק מתועלת, אבל אלו היו רק הקדימונים למה שעלול לקרות במלחמת איראן הראשונה. זו עלולה להתגלות כמפלצתית מכולן. גם אם נקבל את דברי ההרגעה של שר המלחמה הבאה, ברק - צפוי שמאות אזרחים ייהרגו. גם אם נאמין לתחזיתו, נזכור שאין איש היודע לנבא איך מלחמה מתפתחת ולמה היא תביא.
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם
גרעין איראני הוא מסוכן. כמותו גם הגרעין הפקיסטאני והצפון קוריאני, אתם למד העולם לחיות. התקפה ישראלית על איראן עלולה להתגלות כמסוכנת עוד יותר. על תוצאותיה, שרק יעכבו את פיתוח הנשק הגרעיני ואולי אפילו ימריצוהו, כבר נאמר הכל. כך גם על חיזוק המשטר באיראן בעקבותיה, על ההשלכות על היחסים עם ארה"ב ועל הסכנה של אלפי טילים על ישראל. ישראל צריכה לעשות הכל, כדי למנוע את התחמשות איראן בנשק גרעיני - הכל זולת לצאת לעוד מלחמת ברירה, לעוד מתקפת אימה. זו עלולה להתגלות כמסוכנת מכל. ההחלטה עליה נמצאת בידיים לא טובות. אי אפשר עוד לסמוך על ארה"ב שתמנע אותה, וחמור מזאת, אי אפשר עוד לסמוך על ממשלת ישראל שתדע לנווט את ישראל בבטחה. ממשלה שכך מחצה את אפשרות ההסדר עם הפלסטינים היא ממשלה מסוכנת.
זהו, לכן, זמן הפחד. זה הזמן להודות בו, זה הזמן אפילו לעודדו. כבר מזמן לא היו לישראל קברניטים פחדנים, כאלה שהפחד מביאם לנהוג זהירות ותבונה, כבר יותר מדי זמן שיש לה קברניטים גיבורים, כאלו שלא יהססו להוציאה לעוד הרפתקת שווא מסוכנת. להם צריך לומר עכשיו, בקול גדול: אנחנו מ-פ-ח-ד-י-ם.
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
