08:10
המכנה המשותף לשני בני החסות העיקריים של איל ההימורים, שלדון אדלסון - ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, והמתמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקאית לנשיאות ניוט גינגריץ' - הוא שלשניהם יש הזיות על תחבורה שהסיכוי להגשמתן אפסי.
לא מכבר הכריז גינגריץ', שאם הוא ייבחר לנשיא ב-2020, תהיה על הירח קולוניה אמריקאית. אם יהיו בה 13,000 תושבים, היא תוכל להצטרף למדינות הברית וכוכבה יתנוסס על הדגל האמריקאי.
נתניהו אמנם לא פנה לחלל, אך גם הוא עסק במדע בדיוני, כשקבע שסלילת קו רכבת אילת-תל אביב, שהנסיעה בו בין שתי הערים תימשך שעתיים, תשפיע מאוד על מדינת ישראל ב-50 השנים הקרובות. נתניהו אפילו ייחס לרכבת חשיבות מדינית ואסטרטגית, כשטען שלהודו ולסין יהיה אינטרס בקו רכבת כזה, בסחר עם אירופה. מעניין אם ההודים והסינים כבר שמעו על זה.
על סמך ניסיון העבר, נראה שלחזון יישוב הירח מבית מדרשו של גינגריץ' יש סיכוי טוב יותר להתממש מאשר לחזון רכבת הנגב של נתניהו. הרי האמריקאים כבר נחתו על הירח, בעוד שבישראל עדיין לא מופעל קו רכבת ראוי לשמו.
הרכבת הקלה בירושלים. כדאי לשקול את השבתתה.
צילום: אמיל סלמן
בעשורים האחרונים מנהיגי ישראל לקו בשיגעון של פיתוח התחבורה המסילתית. קו הרכבת הישן לירושלים שוקם וכשל, קו הרכבת לדימונה הופעל מחדש אבל ללא נוסעים, קו הרכבת לנהריה מתנהל במהירות של עגלה עם סוס, חלום הרכבת המהירה לירושלים - סופו מי ישורנו. כל מה שקיבלנו ב-15 השנים האחרונות, שבהן הרכבת זכתה לתקציבי עתק, הוא קצת יותר מ-30 מיליון נוסעים בשנה. זהו בזבוז אדיר של משאבים.
באחרונה הופעלה הרכבת קלה בירושלים (15 ק"מ ב-45 דקות), שפגעה אנושות במערך התחבורה הציבורית בבירה. עד כדי כך, שיש לשקול את השבתתה והחזרת קווי האוטובוסים למסלוליהם הקודמים. תחילת הפעלתה מסמנת שפל חדש בתחום התחבורה הציבורית וזו גם השעה לעצור את כל תוכניות הפיתוח המסילתי ולדון בכל פרויקט לגופו ובתפישה הכוללת, ולהכריע במה להמשיך, מה לתכנן מחדש ומה לזרוק לפח. אבל מי יעשה את העבודה?
ישראל, אף על פי שיש בה מתכנני תחבורה בכירים, חסרה כוח אדם מקצועי בתכנון ובהפעלה של תחבורה מסילתית. הבעיה אינה בעובדי רכבת ישראל אלא במנהליהם, החסרים את הידע בפיתוח וניהול מסילות ברזל ורכבות.
מדינות כמו יוון, מצרים ומדינות המפרץ, שהשקיעו בפיתוח תחבורה מסילתית, התקשרו עם חברות ומומחים ממדינות בעלות מסורת מסילתית. אותם מומחים תיכננו, הקימו וניהלו את המערכת, תוך שהם מכשירים דור ניהולי מקומי. כך צריך לעשות גם בישראל. ניהול רכבות, שהוא מורכב ושונה מניהול חברות אוטובוסים, הוא מקצוע לכל החיים ולא חלטורה זמנית.
חבל רק שהסיכוי שתסריט מעין זה יתממש אינו גדול מהסיכוי שהקולוניה של גינגריץ' תתנחל על הירח והרכבת של נתניהו תגמא בשעתיים את המרחק בין אילת לתל אביב.
הוספת תגובה
- 0minus
- 2plus
-
- 0minus
- 0plus
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
