מול הטוקבקים

עולם האינטרנט האינטראקטיבי יצר אפשרות לבניית קשר עמוק ומשמעותי בין יוצרים לקהל הרחב. אמן, סופר ופובליציסט אינו נדרש להסתפק כיום במשוב על יצירתו בצורת מחיאות כפיים או דו"ח מכירות. הוא נהנה מ"לייקים", מ"שיתופים" וממה שהיה אמור להיות סוג היחסים העמוק ביותר אך אינו כזה - "התגובה" (טוקבק). זו שטמון בה הפוטנציאל לקונקרטיות, לשיח, להפריה הדדית של רעיונות, לתיקוני טעויות - והכל על ידי קשר בלתי אמצעי ומיידי בין היוצר לקהלו. אלא שבהעדר כל דרישה לזיהוי "המטקבקים", כמו גם לאחריותם העניינית והאתית לדברים שכתבו, הידרדרה תופעת התגובות ונהפכה לבמה לדברים החסרים כמעט את כל המעלות הללו.

התגובות הכנות והענייניות, הרוחשות כבוד למלה הכתובה ולמקיש אותה, הולכות ונעלמות, ומפנות את הבמה לסוג אחר. "דוד מהמרכז" יכול להתייחס במאה מלים "לתג מחיר" דווקא בתגובה למאמר על כיבוש החלל, ולהותיר את הכותב עם התמיהה - האם באמת כוונת אנשי תג מחיר להרחיב את פעילותם לחלל? אולי כי זה יותר קרוב לאלוהי צבאות?!

"אחת שיודעת" מבקשת "לתקן" את הכותב ולטעון, שהקו הירוק נקבע במלחמת ששת הימים והראיה לכך היא שהוא נקרא גם "קווי 1967". לכן לחזור לגבולות שביתת הנשק זה בעצם לחזור להחלטת החלוקה, ולזה היא לא מוכנה, כי על גבולות אלה אמר אבא אבן שהם "גבולות אושוויץ". ניסיון של כותב אחר להציע לה קריאה נוספת נדחית בבוז ובהערה שהיא "כבר קראה את זה באתר 'האמת למתחילים'".

"ישר דרך", "המגויס" על ידי בעלי עניין, יודע לספר לציבור, שאמו של הכותב "היא בכלל ערבייה ויש לו מניות בתדיראן", ולכן המחקרים הרפואיים שעליהם הוא כותב הם "קנוניה אשכנזית" נגד עולי רוסיה. כמות "הלייקים" ש"חשיפה" מרעישה זו מקבלת נופלת במעט מזה שקיבל הילד מישל כהן שעה ששר "אל תשליכני". ועכשיו על הכותב מוטלת חובת ההוכחה שהוא בכלל לא זמר.

מערכות האתרים שותפות גם הן לדעיכה של רעיון "הטוקבק". ההבטחה "כי תגובתך תפורסם על פי שיקולי המערכת" נוטעת את התקווה שמישהו נוסף, שזה תפקידו, סובל - וחוסך את הסבל מהעיתונאי. אך דברי הבלע וההשמצות שמצליחים להגיח מהעבר השני של "המסננת" הזאת יוצרים את הרושם, כי החורים בה גדולים להחריד ו"המסנן" הוא מספרים אקראיים.

אתרים המבקשים להחזיר עטרה ליושנה יכולים לעשות זאת באמצעות שימוש בקוד משתמש, המעלה אוטומטית את פרטי המגיב בהקלידו אותו. אין בלבי ספק כי מספר המגיבים יירד פלאים, אך לא מספר הקוראים. המגיבים שישרדו יעניינו את הקוראים באמצעות שלוחות והרחבות למידע שבידיעה ובמאמר, ולאלה אני מניח כי רוב הכותבים ירצו להתייחס. ניתן לתגמל מגיבים בדירוגי פופולריות, וניתן "לחסום" כאלו העוברים על תקנון האתר. מכל מי שמתחזה ל"talkback" יש לבקש "to take it back". זו מערכת שעלותה גבוהה במעט מהנוכחית, אך התועלת שבה רבה למערכת, לכותב ולקוראים.

Read this article in English: Keyboard warriors are out of control



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5