לאן נעלם תיק הרפז

לזירה עולים שני סגני-אלופים במילואים, ילידי אמצע שנות ה-60, מאותו מקום, מודיעין - העיר וגם החיל. מימין התובע, דן אלדד, מנהל המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה. משמאל בועז הרפז, החשוד בזיוף מסמך. באמצע אמור להיות שופט. אבל אין שופט, עדיין לא הוגש כתב אישום, והקהל ששילם במיטב עצביו תוהה לאן נעלם תיק הרפז.

במסלוליהם כקציני מודיעין לא נפגשו מעולם. פנים אל פנים התראו לפני כשנה, בדיון על הארכת צו איסור יציאה של הרפז מהארץ. אבל רבים מהשמות שנזכרו בחקירת הרפז כעמיתיו מתקופתו המודיעינית מופיעים גם ברשימת אנשי הקשר בטלפון של אלדד, הממשיך לשרת הרבה במילואים כסגן קצין איסוף פיקודי.

תיק הרפז, הכולל עדי תביעה ובהם הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, פיהק מנומנם עד שנרדם. יעירו אותו בתום בדיקת מבקר המדינה, העוסקת בהבטים אחרים ושונים של הפרשה. ניחוש פרוע מתי תתפרסם ברבים טיוטת דו"ח המבקר: כ-60 דקות לאחר תחילת ההפצה למבוקרים. אם אין בכך כורח עליון, עיתון, בכלל זה העיתון החשוב "המבקר", לא לבלבל עם "המשקיף" או "המודיע", מעדיף שלא לפרסם שתי ידיעות מרעישות באותו יום. דו"ח הרפז מתבקש להמתין לתורו, בשוך המולת דו"ח האש בכרמל.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

נאשמים אינם מאיצים בתביעה להעמיד אותם לדין. ההשתהות היא בפרקליטות, המחכה לסיום בדיקת המבקר. רק ליתר ביטחון, שמא יידרש עידכון התיק הפלילי בפרטים חדשים ומפתיעים, אף שהסיכוי לכך נאמד כאפסי. התיק הפלילי התמקד בזיוף. עניינו אינו בפרסום המסמך בתקשורת, שלא היתה בו כל עבירה, ולא ביחסי אשכנזי עם אהוד ברק, בתככים בלשכות ובגידוף רעיות ועוזרים שהשמיעו משוחחים טלפוניים.

המיקוח עם פרקליטי הרפז - עורכי הדין יעקב ויינרוט, יחיאל ויינרוט וירון קוסטליץ - דעך לפני חצי שנה. בינתיים נמסר להגנה תיק החקירה, שבניגוד לשמועות אינו כולל שפע סודות מודיעיניים ומבצעיים, כי השוטרים שחקרו את הרפז לא רשמו מפיו את כולם. אלדד, מתוגבר בקצין ביטחון המידע של אמ"ן, השחיר בעטו קומץ שמות ומספרי יחידות. אחר כך פגש בטלוויזיה את תצלומי הדפים שהשחיר.

באחת מחקירותיו, 15 או 17 במספר, הודה הרפז בזיוף. אחר כך הודיע אחד מסניגוריו כי הרפז חוזר בו מהודאתו, אבל בחקירה הבאה התכחש לכך הרפז, וההודאה שרירה וקיימת בתיק, מחוזקת לדעת הפרקליטות בראיות נוספות. אלא שתיקי זיוף מסתיימים לעתים בענישה קלה, ושופט לא בהכרח יתייחס בחומרה לקצין נטול עבר פלילי שיביא מצדו עדים לתרומתו לביטחון.

כדברי משפטן מעורב, "התביעה מתעניינת בסעיף והנאשם - בעונש". על כן צפוי שהפרקליטות תסייר במרחבי סעיף 418 לחוק העונשין (המזייף מסמך דינו מאסר שנה; בכוונה לקבל דבר - שלוש; בנסיבות מחמירות - חמש), ואילו הסנגוריה תפעל לשכנע אותה להסתפק בסעיף קל יותר, כגון 416 - עד שנתיים מאסר למי ש"מקבל דבר בתחבולה או בניצול מכוון של טעות הזולת שאין בהם מרמה", כדי שהרפז ייחלץ בעבודות שירות, או במאסר מזערי.

ה"דבר" שהרפז היה אמור לקבל, בשני הסעיפים, הוא רצון טוב של אשכנזי והכרת תודה מצדו. הכוונה הפלילית, לפי התביעה, היתה השפעה על הליך מינוי הרמטכ"ל הבא. חולשה עובדתית ומשפטית בטיעונים אלה מפתה לסיים את הפרשה בעסקה. מנגד טוען ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב יואב סגלוביץ, שהאמון הציבורי במערכת אכיפת החוק מחייב תיק כזה להתברר בבית המשפט, ויהיו תוצאותיו אשר יהיו. דן אלדד, באמת או למיקוח, קרוב לקו זה. ההכרעה בידי היועץ המישפטי לממשלה ופרקליט המדינה והעיתוי, כמקובל באחרונה, בידי מבקר המדינה.

Read this article in English: Where did the Harpaz case go?



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות