השפם הקטן של היטלר

זאגרב, אוקטובר 1999, ארמון הנשיאות הקרואטית. בניסיון למחוק את התדמית המצורעת שדבקה בארצו, כינס פראניו טוג'מן מסיבת עיתונאים נדירה, שבה התכוון להציג "קרואטיה אחרת", "דמוקרטית ופלורליסטית". הכל תוכנן בקפידה. אריחי השיש הבריקו, המדשאות הוריקו, אפילו מזג האוויר שיתף פעולה. שני דברים לא הובאו בחשבון: שאלות העיתונאים והאישיות של טוג'מן - "אבי האומה הקרואטית".

"צוטטת בעבר כאומר ‘תודה לאל, אשתי אינה סרבית ולא יהודייה'", פניתי אליו; "בנוסף, תיקנת בגרסה האנגלית של ספרך קטעים המפקפקים בממדי השואה, אך לא בגרסאות הספר בשפות אחרות". הנשיא הדהים את הנוכחים כשהתייחס בתשובתו דווקא למספר הקורבנות במחנה הריכוז יסנובאץ. הוא טען, שבמחנה זה, שזכה לכינוי "אושוויץ של הבלקאן" ונוהל על ידי האוסטאשה (משטר הבובות שהקימו הנאצים בקרואטיה ב-1941-1945), מתו "רק" 40 אלף איש.

הדברים עוררו הד עצום: על פי רוב ההיסטוריונים, מספר המתים שטוג'מן נקב בו נמוך ביותר מ-50% ממספר אלה שמתו במחנה. היו שנקבו במספר 850 אלף. התשובה הרוויזיוניסטית של הנשיא הלאומן גרמה לביטול ביקור היסטורי שלו בישראל.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

מים רבים זרמו מאז בסאווה. כחודשיים לאחר אותה מסיבת עיתונאים הכריעה מחלת הסרטן את טוג'מן. סטיפה מסיץ', שהחליף אותו בעשור האחרון, הצעיד את קרואטיה לעידן חדש, השואף לנורמליות ופתיחות. בקרוב תצורף קרואטיה לאיחוד האירופי.

ועם זאת, גם היום טרם הוכרע שם המאבק על הזיכרון. הנוסטלגיה למדינה הקוויזלינגית התפוגגה אבל לא נעלמה, מעיד מסיץ' בשיחה טלפונית. בזאגרב וספליט התקיימו באחרונה מיסות המוניות לזכר אנטה פאווליץ', מנהיג האוסטאשה; רחובות בכמה ערים נושאים עדיין שמות של משתפי פעולה; נשיא קרואטיה המכהן, איוו יוסיפוביץ', היה ב-2010 לנשיא הראשון שביקר בבלייבורג, אוסטריה. שם, בסוף המלחמה, הוצאו להורג המוני אנשי אוסטאשה.

הרוויזיוניזם ההיסטורי הגיע לממדים מדאיגים עוד יותר בחלקים אחרים של העולם הפוסט-קומוניסטי. מאות צעדו באחרונה באוקראינה לזכר הלאומן סטפן בנדרה, ששיתף פעולה עם הנאצים; באסטוניה פורסמה יוזמה של משרד ההגנה להכיר ביחידה מקומית שסונפה לוואפן אס-אס; הגדיל מכולם לעשות שר החוץ של ליטא, אודרוניוס אזובאליס: הוא תקף שמונה חברי פרלמנט מארצו, שחתמו ביום השנה ה-70 לוועידת ואנזה על הצהרה אירופית המייחדת את השואה. "פאתטי", קבעה דוברת השר, "אי אפשר למצוא הבדלים בין היטלר לסטאלין, מלבד גודל השפם. זה של היטלר היה קטן יותר".

בכך מצטרפת ליטא למקדמי המונח "ג'נוסייד כפול". אלה - והם מתרבים - מבקשים להכיר בנאציזם ובקומוניזם כמורשת אירופית משותפת ולקיים יום זיכרון לקורבנות שני המשטרים הטוטליטריים.

נשיא קרואטיה יוסיפוביץ' מבקר בימים אלה בישראל. הוא רואה בה מודל לחיקוי. כניסת ארצו לאיחוד תחזק את המחנה הפרו-ישראלי באירופה. ישראל צריכה לקבלו בחום. אבל היא גם צריכה לנצל את ביקורו להבעת עמדה בלתי מתפשרת נגד התזה של "הג'נוסייד הכפול", שאיננו אלא רלטיוויזציה של השואה וניסיון להלבנת מתנגדי הסובייטים ופשעיהם.

החלטת יוסיפוביץ' להניח זר בבלייבורג נעשתה בשם הפיוס הלאומי. קודם לכן ביקר ביסנובאץ. ביקור מול ביקור. איזון מושלם. הוא הוקיע את פשעי הפשיזם וכרע ברך לזכר נטבחי הקומוניזם. ביקש למתוח קו על העבר, כדי לבנות את העתיד.

אלא שערפול בין תליינים לקורבנות לא יוביל לפיוס אמיתי. הסטאליניזם - על פשעיו הנוראיים - לא פיתח תורת גזע ולא עסק בהשמדת עמים שיטתית. האיזון חוטא להיסטוריה. היא לא תסלח למוזילי השואה ולמעוותיה.

Read this article in English: Hitler's little mustache



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות