רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פגישה לפני תקיפה?

בשלושה נושאים עסק בנימין נתניהו בשלוש השנים האחרונות: איראן, איראן, איראן. פעם אחת עסק נתניהו בהצבתו של האיום האיראני בראש סדר היום הבינלאומי. ראש הממשלה אינו אומר זאת בפומבי, אך הוא בז בוז עמוק לקודמיו על כך שהירבו לעסוק בנושא הפלסטיני והזניחו את הנושא האיראני. נתניהו הפך את סדר הדברים. הוא הציב את הצנטריפוגות של נתאנז בראש דאגותיו של העולם המערבי. בעזרתם האדיבה של ניקולא סרקוזי, דייוויד קמרון ומנהיגי ערב, הוא הצליח לשכנע את הקהילה הבינלאומית שהעניין האיראני עומד ברומו של עולם. בטוקיו, בייג'ין, מוסקווה, ברלין, פאריס, לונדון וושינגטון הכל עוסקים היום במה שנתניהו עוסק בו זה עשור. העולם המדיני עוצר את נשימתו: יתקוף או לא יתקוף? תתגרען או לא תתגרען? האם מלחמה ישראלית-איראנית תצית את המזרח התיכון?

פעם שנייה עסק נתניהו בהצבתו של האיום האיראני בראש סדר היום הלאומי. לפני עשר שנים עדיין התווכחו כאן על השלום. לפני חמש שנים התווכחו על חלוקת הארץ. הסכם קבע, הסכם ביניים, התנתקות, התכנסות. אבל היום הנושא המדיני-הביטחוני היחידי שבו מדובר בכל סלון שישי הוא הנושא האיראני. ישראלים מימין ומשמאל הפנימו את העובדה שעד שלא תיושב הסוגיה האיראנית, שום דבר טוב לא יקרה במזרח התיכון. כל עוד צלה של הפצצה השיעית מרחף מעל כולנו לא תיתכן שום פריצת דרך מדינית.

פעם שלישית עסק נתניהו בבניית יכולות אל מול האיום האיראני. נתניהו חושב שעד לכניסתו לתפקיד ישראל לא נערכה כראוי אל מול המתרחש בבונקרים המבוטנים של חמינאי. גם לאריאל שרון וגם לאהוד אולמרט היה נוח להאמין שהיד הנעלמה תפתור את הבעיה. אבל היד הנעלמה לא פתרה את הבעיה. מדענים איראנים חוסלו וצנטריפוגות איראניות התפוצצו, אך בכל רגע נתון היה לאיראן יותר חומר בקיע מאשר ברגע הקודם. קו אדום אחד נחצה ועוד קו אדום נחצה ועוד קו אדום. על כן, הנושא העיקרי שבו עסק ראש הממשלה בשנים האחרונות הוא השיוף של החרב הישראלית. הוא גרם לכך שבכל רחבי העולם שורר היום חשש אמיתי מפני שליפתה של חרב אמיתית מהנדן.

לפני שנים אחדות ניהל נתניהו שיחת עומק עם המזרחן ברנרד לואיס. בתום השיחה הוא השתכנע, שאם לאייתוללות יהיה נשק גרעיני הם עלולים להשתמש בו. מאותו יום ואילך נתניהו משוכנע שאנחנו חיים שידור חוזר של שנות ה-30. הוא לא שוכח לרגע ששני המנהיגים הנערצים עליו - פרנקלין רוזוולט ווינסטון צ'רצ'יל - לא נקפו אצבע כדי להציל את יהודי אירופה. הוא משוכנע לחלוטין, שברק אובמה לא ינקוף אצבע כדי להציל את יהודי ישראל. על כן הוא מאמין אך ורק בחרב הישראלית. הוא רואה בחרב הישראלית את הביטוי העמוק ואת המגן האחרון של המהפכה הציונית.

נכון לעכשיו, האופציה הצבאית היא הצלחה מדינית. היא הצליחה להוציא את הקהילה הבינלאומית מאדישותה והיא תרמה תרומה מכרעת להידוק המצור המדיני-כלכלי על איראן. אבל המשחק המדיני באופציה הצבאית קרב אל קצו. יש גבול למספר הפעמים שבהן אפשר לצעוק זאב, זאב. יש נקודה שבה מדיניות התחזיקו-אותי ממצה את עצמה. הנקודה הזאת מסוכנת מאוד: לפתע פתאום האופציה הצבאית הופכת לאופציה ממשית.

פגישת אובמה-נתניהו בוושינגטון בעוד שבועיים תהיה מכרעת. אם הנשיא האמריקאי מבקש למנוע אסון עליו להעניק לראש הממשלה הישראלי ערובות מוצקות לכך שארה"ב תבלום את איראן בכל דרך ובכל מחיר אחרי בחירות 2012. אם אובמה לא יעשה זאת הוא יחייב את נתניהו לפעול לפני בחירות 2012. האחריות המוסרית למה שעלול להתרחש לא תוטל על יורשם של חיים ויצמן ודוד בן גוריון. האחריות המוסרית תוטל על האיש היושב בכיסאו של פרנקלין רוזוולט.

Read this article in English: The last red line



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות