מאחורי המסיכות בבית הלבן

על מפגשים מדיניים רמי דרג שהסתיימו בלא כלום או שתוכנם נשמר בסוד, נוהגים דוברים לומר כי "חשיבות הפגישה בעצם קיומה". על הפגישה שתתקיים היום בוושינגטון אפשר לכתוב את האבחנה הזאת עוד קודם שראש הממשלה בנימין נתניהו חצה את מפתן הבית הלבן. הוא לא ישמע מהנשיא ברק אובמה דבר שלא שמע בשיחות עם שר ההגנה של ארצות הברית, ראש המטות המשולבים והיועץ לביטחון לאומי. אובמה יוודא שנתניהו קלט את המסר שהתקפה על איראן - לפני הבחירות לנשיאות בנובמבר - כמוה כהתקפה על הנשיא המכהן. בעבור פסק הזמן הזה אובמה מוכן לשלם בעין יפה.

בעונת הבחירות בארה"ב - עונת הפריחה של ידידיו העסקנים - נתניהו יכול להתחפש לשמשון הנעבעך ולשחק את תפקיד הקורבן היהודי. ברוח פורים, מסיבת העיתונאים המשותפת בבית הלבן תהיה נשף מסיכות. אובמה יעטה ארשת פנים חביבה ויתחפש לחבר הכי טוב של ביבי. הוא ידקלם את ההצהרות המוכרות על מחויבותו לביטחונה של ישראל ולבלימת הצטיידותה של איראן בנשק גרעיני, הוא יביט בנתניהו ויפזול כל העת לעבר התורמים היהודים והקולות הצפים בבתי האבות בפלורידה. לא די לו בכך שהוא יזכה לתקופה כהונה שנייה; חשוב לו גם שהשדולה הפרו-ישראלית, אייפא"ק, תעניק מחסדיה למועמדים הדמוקרטים בבחירות לשני בתי הקונגרס. עד נובמבר אובמה יזמר את המנגינות שהעסקנים רוצים לשמוע. החשבון יגיע בדצמבר. אולי.

את הדברים הקשים, האמיתיים, אלה שביבי והעסקנים היהודים לא רוצים לשמוע, אובמה ישמור הפעם לעצמו. הוא לא יחזור על הדברים שאמר בתום הפגישה עם נתניהו והנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בבית הלבן בספטמבר 2010 - אחת מרבות שבהן הוסכם על "משא ומתן מזורז" על הסדר הקבע. "האלטרנטיבה של הסטטוס-קוו אינה קבילה", אמר אז אובמה לכתבים. "יש כאן הזדמנות לשנות את הנוף האסטרטגי במזרח התיכון בדרך שתעזור לנו להתמודד עם איראן - שלא רוצה לוותר על תוכנית הגרעין שלה - ועם ארגוני הטרור באזור". אובמה הדגיש שסיום הסכסוך הישראלי-הפלסטיני אינו רק אינטרס של הצדדים, אלא גם אינטרס אמריקאי ואינטרס של העולם.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

כדי לעדכן את הדברים האלה ולהתאימם למציאות במארס 2012, אובמה צריך היה לומר היום לנתניהו: "ראיתי את רשימת המכולת שהגשת לפלסטינים על תקן של 'עמדות ישראל'. קראתי את הדיווח האחרון של הקונסוליה שלנו בירושלים על הסיפוח הזוחל בגדה ובמזרח ירושלים. צר לי שאתה דבק בסטטוס-קוו ומחמיץ את ההזדמנות להשפיע על עיצוב הנוף האסטרטגי החדש במזרח התיכון.

"שמעתי שגם משרד החוץ שלכם מזהיר מפני התמוטטות הרשות הפלסטינית ואינתיפאדה שלישית שתערער את היציבות באזור... אתה דורש מאתנו להחריף את המאבק נגד איראן, בשעה שגרירת הרגליים שלך במשא ומתן עם הפלסטינים ומדיניות ההתנחלות, מקשים עלינו לגייס קואליציה ערבית ומוסלמית נגד איראן ומשרתים את ארגוני הטרור. אמרתי לך כמה פעמים שהסדר עם הפלסטינים הוא גם אינטרס אסטרטגי אמריקאי. כישלון של פתרון שתי המדינות הוא כישלון אישי שלי בהגנה על האינטרס הזה".

מבחינתו של ביבי, הפגישה עם אובמה הצליחה עוד לפני שהתקיימה. בפעם הראשונה הנשיא לא יבלבל לו את המוח עם המדינה הפלסטינית, גבולות 67' והקפאת התנחלויות. למי יש עכשיו ראש לפצצה הפלסטינית שמתקתקת לנו מתחת לישבן? העיקר שיכתבו בעיתונים שהוא הצליח ליישב את כל ההדורים עם אובמה בסוגיית הגרעין האיראני.

בטהראן יודעים כי "השטן הקטן" הוא זה שמסית נגד משא ומתן עמה ומכה בתופי המלחמה של "השטן הגדול". אם ארה"ב תחליט לבסוף לעשות בעצמה את העבודה בכורים האיראניים, אזרחי ישראל ישלמו על הרעש והמהומה. זו החשיבות האמיתית של הפגישה.

Read this article in English: The White House masquerade ball

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות