תמורכז שרה

אח, כמה נעים להיזכר. היו זמנים, מאי 1972, מבצע "איזוטופ", סיירת מטכ"ל בפיקוד אהוד ברק שיחררה את המטוס החטוף של "סבנה" בנמל התעופה לוד. "ראש הממשלה מר בנימין נתניהו השתתף בשחרור החטופים" וידבר ביום עיון ל-40 שנה למבצע, שתערוך בקרוב בסמינר אפעל העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית. מישהו חושב, כנראה, שצריך לסבן פומבית את גבורת נתניהו בימים אלה, כאשר מעסיקים אותו איזוטופים אחרים. ברק, שתמונתו בסרבל-טכנאים לבן על כנף המטוס סייעה לניצחונו על נתניהו בבחירות 1999, אינו ברשימת המוזמנים.

על כל הצלחה בת ארבעה עשורים אפשר למצוא מפלה בת שניים. הנה תזכורת ("מורשת") שהפיץ בשבוע שעבר השב"כ: אתמול לפני 20 שנה, "ב-17 במארס 1992, בשעה 14:45, התפוצצה בחזית שגרירות ישראל בבואנוס איירס מכונית תופת. בפיגוע נהרגו 29, מתוכם ארבעה ישראלים ועוד ארבעה עובדים מקומיים בשגרירות. כמעט 50 ישראלים ומקומיים אחרים נמצאו באגף שלא נפגע. כמה דקות לפני הפיצוץ יצאו מאבטחים לסריקות ולא מצאו דבר. באותה תקופה לא היתה בידי המודיעין הישראלי התרעה ממוקדת לפיגוע ביעדים ישראליים או יהודיים בארגנטינה, אך היה ידוע שקיימת בה קהילה ערבית גדולה וכי התרחשה בה פעילות אנטישמית ופרו-פלסטינית".

השב"כ, הכפוף לראש הממשלה, ראה לנכון לאזכר כישלון מודיעיני שאיפשר לארגון חיזבאללה לנקום את מות מנהיגו עבאס מוסאווי בהתנקשות אווירית. אין לחשוד בשב"כ בחתרנות תחת נתניהו. בוודאי לא בתקופת יורם כהן, שבאירוע של משפחת נתניהו הוצג שלא בטובתו, בפי מקורבים לרעיית ראש הממשלה, כ"מינוי של שרה", בהתעקשות משונה לתת תוקף לדימוי של שרה נתניהו כנציבת שירות המדינה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

רק צירוף מקרים הוא שבהתעצם דיבורי המלחמה של נתניהו נזכר השב"כ והזכיר לציבור, סתם כך, עד כמה פגיעים יעדים ישראליים ויהודיים ברחבי תבל, ועד כמה אין לסמוך על המודיעין הישראלי, שיצליח לסכל גמול איראני על מבצעי צה"ל.

ובאותו צירוף מקרים, בו ביום, הופיע בשימוע בסנאט הגנרל דגלס פרייזר, אלוף פיקוד הדרום בצבא האמריקאי, להזהיר מפני פעילות איראן וחיזבאללה באמריקה הלטינית, במיוחד בבוליביה, ונצואלה, אקוואדור, ניקרגואה וקובה. לשגרירויות נוספו 36 מרכזי תרבות שיעיים שמנהל כוהן הדת הקנאי מוחסן רבני, ממחוללי הפיגוע הנוסף בבואנוס איירס, ב-1994, נגד מרכז התרבות היהודי.

כך ברחבי תבל וכך בעורף הישראלי, שאפילו יספוג רק עשירית ממטחי רבבות הטילים והרקטות שישוגרו לעברו, בזכות מערכת ההגנה האווירית - ייחשף לאלפי ראשי קרב. נתניהו אינו מתכוון ברצינות להכין את ישראל למלחמה. הוא לא הכריז, רשמית ומעשית, על מצב חירום למיקלוט וליירוט. הסינים נהגו לכנות מנהיג מסוגו נמר של נייר. תיאור הוגן, אך מונח ההולם את עידן גוטנברג. בעידן צוקרברג, נכון יותר לדבר על אריה של אוויר.

הרבה לפני כיפת ברזל היה "ברזל לוהט" - ספטמבר 1996 - נתניהו פתח את מנהרת הכותל, הפלסטינים הגיבו באש, ולאחר שנהרגו 16 ישראלים התחנף נתניהו ליאסר ערפאת והתקפל מחברון בלחץ הנשיא ביל קלינטון. מאז נרתע. הוא פחד יותר מאשר דחף. לנוכח סכנת נשק השמדה, בשני משברי האיום הכימי-ביולוגי של סדאם חוסיין, שהתפעל פחות מנתניהו מהחלטת מנחם בגין לתקוף את הכור הגרעיני שלו, אחזה בנתניהו בהלה, עד כדי הרהור בנקיטת אמצעים קיצוניים (לא שהממשלה היתה מרשה לו לעשות זאת).

איראן, כמו עיראק בשעתה, לא הבטיחה חסינות לירושלים, אך סביר שבמלחמה היא תהיה בטוחה יותר מתל אביב, בוודאי למי שלא ייהנה מאירוח בבונקר ממשלתי. אם נתניהו מזלזל כל כך בסכנה לעורף הישראלי החשוף, יתכבד ויעביר למרכז את משפחתו. המוביל המשפחתי, אבנר עמדי, יתפנה למענו.

Read this article in English: Our virtual lion

הירשמו עכשיו: סיכום כותרות הבוקר אצלכם במייל מדי יום
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות