הציבור מטומטם, הציבור ישלם

היום כבר ברור שהבחירות הבאות לא יתקיימו במועדן. הן יוקדמו לתחילת 2013 , לפברואר או למארס. המשמעות היא שאנו נמצאים עכשיו בעיצומה של שנת בחירות, כאשר מבחינת ראש הממשלה כל האמצעים כשרים כדי להישאר על הכיסא.

התוצאה העצובה של אבחנה זו היא שבנימין נתניהו ויובל שטייניץ עומדים להרעיף עלינו בחודשים הבאים שוחד בחירות. הם מאמינים שאנחנו עדר של מטומטמים שאפשר למכור לו בקלות חרוזים צבעוניים מזכוכית זולה, כאילו היו יהלומים יקרי ערך.

באגף התקציבים מנסים לשמור על “עסקים כרגיל”. שם ממשיכים להכין את תקציב 2013 , למרות שאין סיכוי שראש הממשלה יקבל את ההצעה. היא כוללת קיצוצים וגזירות במיליארדים רבים של שקלים. אבל נתניהו רוצה להיות “טוב”. הוא רוצה להיות “חברתי”. הוא רוצה שיאהבו אותו ויצביעו בעבורו בקלפי, ואם צריך לשם כך לשבור את כל עקרונות הניהול הנכון, אז נשבור. רק לאחר הבחירות, ורק לאחר שתקום ממשלה חדשה, תגיע המכה הגדולה.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הטורים והפרשנויות ישירות אליכם

יהיו קיצוצים עמוקים בכל מה שזז, מקצבאות ילדים ועד חוק חינוך חינם מגיל 3. מתקציב הביטחון ועד הטלת מע”מ על ירקות ופירות. כל החרוזים שקיבלנו יעלו בעשן, ומה שיישאר בשטח יהיו רק הנזקים הגדולים של כלכלת הבחירות.כל הזיג־זג הזה (פעם מחלקים ופעם מקצצים) לא מחויב המציאות. רכבת השדים הזאת איננה חוק טבע. אם שטייניץ ונתניהו היו מקיימים מדיניות אחראית בשלוש השנים האחרונות, הם היו יכולים להיכנס ל– 2013 בראש מורם. אבל הם בחרו אחרת. הם בחרו לחלק צ’קים ללא כיסוי, וצ’קים כאלה בסוף חוזרים.

כבר עם הגשת התקציב הראשון ל– 2009 – 2010 הם ביצעו את הטעות הראשונה, כאשר הגישו תקציב דו-שנתי עם גידול מופרז בהוצאות. אז גם הוקמה הממשלה הגדולה ביותר בתולדות המדינה: 30 שרים ו– 9 סגנים. שטייניץ התפאר שמצבנו מצוין ושידר אווירה של “יש לי”. והתוצאה היתה שכל קבוצות הלחץ והוועדים הגדולים הסתדרו בשורה ארוכה מול דלתו עם דרישות ענק.

באותם ימים עליזים, החליטו שטייניץ ונתניהו לפתוח את מגבלת התקציב, כדי שיוכלו להוציא עוד 7– 8 מיליארדים בשנה. ניסיתי לשכנע אותם שמי שרוצה להיות “טוב” יגמור בסופו של דבר רע, אך נכשלתי. בשנתיים הראשונות, 2009 ו–2010 , העניינים עוד התגלגלו איכשהו, בעזרת צ’קים דחויים. אבל בתקציב 2011 – 2012 נפרצו כל הסכרים, והוצאות הממשלה גדלו בממדים פנטסטיים: 18 מיליארד ב– 2011 ו– 15 מיליארד ב– 2012 .

הממשלה היתה טובה ומיטיבה. היא חתמה על הסכמי שכר נדיבים, חילקה מיליארדים להשכלה הגבוהה, הגדילה הוצאות ביטחון, נתנה ביד רחבה לרכבת, וחילקה תוס־
פות לכל המשרדים ולכל מפלגות הקואליציה. בנוסף, פרצה בקיץ 2011 מחאת האוהלים, ששיגעה לגמרי את ראש הממשלה, שהסכים לחלק מיליארדים שלא היו לו.
עכשיו הגיע יום החשבון, ומתברר שיש לנו השנה גירעון שגבוה בהרבה מהתכנון הראשוני. וזה עוד כלום לעומת הבור העצום והמפחיד שמחכה לנו ב–2013.

לאחרונה ביקש שטייניץ מחברות דירוג האשראי להעלות את דירוגה של ישראל. הן בטח אמרו לעצמן: יש לו חוש הומור. כי בתקופה שבה כל מדינות אירופה מקצצות באופן חד, מפטרות במגזר הציבורי ומורידות שכר, רק ישראל חיה בלה־לה־לנד. רק ישראל מורי־
דה את המס על הדלק ורק ישראל מעלה שכר והוצאות ציבוריות - בלי שיש לה מקור תקציבי.
השאלה הגדולה היא, האם כלכלת הבחירות שכבר מתנהלת תצליח לעוור את עיני הבריות? האם נתניהו ושטייניץ יוכלו לעבוד עלינו עם מחרוזות הזכוכית? אם התשובה לכן היא חיובית, אזי צדק המשורר: “הציבור מטומטם ולכן הציבור ישלם”.

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות