עלייה? מה פתאום

העלייה מעולם לא היתה בראש סדר העדיפויות של יהודי ארצות הברית. אבל בעת שמדינת ישראל מציינת 64 שנים לקיומה, כל עניין העלייה נעלם לגמרי מהשיח הקהילתי. היא איבדה אפילו את המשמעות שיוחסה לה בעבר, כמלטפת את המצפון של היהודי החי לו בגולה, שבע ומדושן עונג. הנושא נמוג, הן כחזון וכיעד לעתיד הראוי להתייחסות, והן כרעיון מופשט לצורכי חינוך.

העלייה כלל אינה מוזכרת ברשימת הנושאים לדיון בכינוסים יהודיים, ומקומה לא יכירנה במפגשים שיוזמים ומקיימים ארגונים ומוסדות המתהדרים כציוניים ומבקשים תמיכת הקהילה כמי שמטפחים יחסי קרבה לישראל.

שרים ובכירים מישראל המופיעים באירועים יהודיים חדלו זה כבר מלהזכיר בנאומיהם את חובת העלייה, והם נזהרים אפילו מאזכור המלה עלייה במשמעותה הסמלית.

הסוכנות היהודית, פעם מלה נרדפת לפעילות לעידוד עלייה וסיוע לעולים, עקרה באופן רשמי ומוצהר את המונח "עלייה" מסולם העדיפויות שלה. על פי החלטה של יו"ר הסוכנות, נתן שרנסקי, הסוכנות עוסקת כעת אך ורק במאמץ לקרב את יהודי התפוצה לישראל ובהחדרת "ערכים ציוניים" לקהילות.

ארגון "נפש בנפש", המנסה למלא את החלל בתחום העלייה שהשאירה הסוכנות היהודית, פועל בארצות הברית בצנעה ובתנאים מוגבלים, כמי שבוש להיחשף כמעורב בעיסוק בלתי מקובל ולא אופנתי בקהילה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

"נפש בנפש" מעלה לישראל מדי שנה כאלפיים עולים מצפון אמריקה. העובדה שבחלקם הגדול הם דתיים, אין משמעה שהחליטו לעלות כתוצאה מהטפות לעלייה ששמעו מרבנים ומאישים דתיים. אם בשולי הקהילה האורתודוקסית נשמרת ומתגשמת בקרב מיעוט קטן השאיפה לעלות, הרי זה למרות השתיקה המוחלטת שלח את ההנהגה הדתית באמריקה בכל הנוגע לעלייה. הדור הקודם של רבנים עוד נהג לדבר ולדרוש על מצוות יישוב הארץ. כיום רבנים ודמויות המקובלות כמשפיעות במגזר האורתודוקסי בארצות הברית, חדלו לגמרי מלהזכיר את עניין העלייה בדרשותיהם.

נראה כי היעלמות אידיאל השיבה לציון מסדר יומה של הקהילה היהודית הגדולה, נתפשת לא כמשבר או בעיה, אלא כתופעה שיש להתרגל אליה ואין טעם במאמץ לשנותה. כתב העת של הארגון היהודי הגדול והוותיק "בני ברית" פירסם בגיליונו האחרון כתבת תחקיר על "מצב העלייה". מהכתבה עולה תמונה עגומה של הידרדרות מעמדה של העלייה כשאיפה פרקטית בהוויית עולמם של יהודי אמריקה, והיא מלווה בהערכה כי אין סיכוי לשינוי כלשהו בהתייחסותם של היהודים שם אליה.

בסקרים הבודקים באחרונה את הלכי הרוח בקרב הציבור היהודי, אין אף לא שאלה אחת הנוגעת להתייחסות היהודים לעלייה ארצה, או לדעתם על ישראל כמקום לחיות בו. "מוטב כך", אמר עסקן קהילתי ותיק. "הבזיון לקהילה ולישראל היה גדול אם הסקרים היו חושפים את עומק ההתנכרות לרעיון העלייה בקרב יהודי אמריקה".

לא זאת, אף זאת: נציגים מישראל שהופיעו באחרונה בפני קהלים יהודיים בניו יורק נדהמו מהתגובות וההערות שהופנו אליהם. מתברר שהאיום האיראני והחששות מהקשחה במדיניות הבית הלבן לאחר הבחירות, אינם בראש סולם דאגותיהם של היהודים.

באחד הסקרים האחרונים בקרב יהודים, רק 4% מהנשאלים אמרו כי ישראל היא מרכיב בשיקוליהם למי להצביע. עסקנים בכירים, מקומיים וישראלים, המופיעים בפני קהל יהודי בבתי כנסת ובמרכזים קהילתיים, מספרים שמה שמציק לשומעיהם הוא תדמיתה הרווחת של ישראל כמדינת כיבוש. הם מאוד לא אוהבים את מה שנראה להם כהסתגלות של רוב הישראלים להעדר כל תהליך מדיני מול הפלסטינים, והשאננות בישראל לנוכח התמסמסות הסיכויים להסדר.

ישראלי שסיים הרצאה ארוכה שבה הסביר את האיום של איראן גרעינית על ישראל, הופתע מזרם השאלות של מאזיניו היהודים, על מה שהללו הגדירו "החוקים האנטי דמוקרטיים המתקבלים בכנסת של מדינת היהודים". אחד השואלים ציטט מנהיג של ארגון יהודי מרכזי שהגיב על הפגנות המחאה בישראל: "עוני יש בכל מקום, אבל על התנכלות ופגיעות בערכים דמוקרטיים אסור לשתוק".

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות