רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בנייה במקום תקווה

בית המכפלה, מגרון, שכונת האולפנה ועשרות מאחזים והתנחלויות ביהודה ושומרון מעידים כאלף עדים, כי אין ממשלה בישראל בכל הנוגע לעתיד המדיני של השטחים וההתנחלויות בהם.

בכך ממשלת בנימין נתניהו מצטרפת לכמה ממשלות לפניה, שביקשו לאחוז במקל בשני קצותיו - מצד אחד, להצהיר על נכונות להיפרדות מהפלסטינים ביהודה שומרון ועזה; ומצד אחר, לחזק את אחיזת ההתיישבות בשטחים. אך התנהלות זו, על רקע המציאות המדינית, הביטחונית והמשפטית השונה המתקיימת "במשמרת שלה", הופכת את ההתנחלויות, היום יותר מתמיד, לסכין הקהה שבה נשחטים בייסורים רעיון שתי המדינות, המעמד המדיני והמוסרי של ישראל, שלטון החוק וייעוד צה"ל ותדמיתו.

ממשלות המערך של לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין היו הראשונות שהקימו את ההתנחלויות כדי לנסות לקבוע באמצעותן את גבולות ישראל. אף על פי שגם ממשלות אלה נכנעו קמעה לחנן פורת ולמשה לוינגר, שביקשו "להוריש את הארץ מידי יושביה" הפלסטינים, הן הבטיחו ככלל, כי ההתנחלויות יקומו רק ב"עוטף" ירושלים ובקעת הירדן - "מרחבי הביטחון" בתוכנית של יגאל אלון.

לעומתן ממשלת נתניהו חסרה מדיניות ממשלתית הקובעת היכן לבנות והיכן לא. היקף הבנייה בהתנחלויות המבודדות גדול מזה שבגושים הנתבעים על ידיה במסגרת הסדר הקבע. "הלבנת" המאחזים ובניית השכונות במזרח ירושלים מעניקות לקהילה הבינלאומית ולפלסטינים את הזכות לפקפק בכנות כוונותיה, בשל העובדה הידועה כי החשש מהמחיר החברתי והכלכלי של פינוי מספר גדול של מתנחלים הוא אחד החסמים המרכזיים המונע מישראל להכריע על הליכה להסדר.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

ממשלות המערך הולידו את תירוץ הביטחון כדי להשתלט על אדמות פלסטיניות פרטיות להקמת ההתנחלויות. בג"ץ אלון מורה ב-1979 הביא להפחתת השימוש בו, בעיקר בשל הודאת המתנחלים כי "ההתנחלות עצמה... איננה נובעת מטעמי ביטחון ומצרכים פיסיים". אולם למרות העובדה שהנשיאים האמריקאים - ביל קלינטון, ג'ורג' בוש וברק אובמה - נימקו את הצורך בחילופי שטחים אך ורק "בשינויים הדמוגרפיים" שיצרו ההתנחלויות, נתניהו עדיין כורך אותן ב"ביטחון". נתניהו מסרב לפצות את הפלסטינים בשטח דומה מישראל בתמורה לסיפוח ההתנחלויות, ובכך נסוג מעקרון היסוד של המשא ומתן - "קווי 1967 כבסיס לגבול וחילופי שטחים ביחס 1:1".

ממשלות קודמות קיימו מפעל התנחלות של עשרות אלפים בלבד, שחלקו המכריע התבסס על חקלאים ועל משתתפים בשוק בעבודה, ואילו הממשלה הזאת נדרשת לקיים כ-350 אלף ישראלים ביהודה ושומרון ועוד כ-200 אלף במזרח ירושלים. רבים בהם - חרדים, עולים ושכבות חלשות - נסמכים על הטבות ממשלתיות, ועם כל השאר בהתנחלויות הם נהנים מהוצאה לנפש בתחום החינוך, הבריאות והרווחה הגבוהה בהרבה מזאת של אלה החיים בתחומי הקו הירוק. החיבור בין תקציבי עתק הנדרשים לכך לבין היעלמות מדינת הרווחה בתוך ישראל הולך ומתחוור למובילי המחאה החברתית, התובעים חלוקת נטל ומשאבים אחרת.

ראויה לציון "אחדות השורות" שהפגינו שרי ממשלת נתניהו כל עוד רצו להבטיח את הקואליציה. ריח הבחירות הקרבות, על רקע התחייבות המדינה לבג"ץ לפנות שלושה מאחזים, חשף באחת את עמדתם והראה, כי "נאום בר אילן" של נתניהו רחוק מלייצג אותה.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות