רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדמוקרטיה הישראלית השנייה

האנרגיה של מדינת ישראל הראשונה נגמרה. היא השלימה את משימותיה ולא הגדירה את היעדים הבאים. כעת נחוצה חוקה, שתעמוד מעל לפוליטיקה

לו הייתי ראש הממשלה הייתי מאוד לחוץ בימים אלה. זה לא זה, הייתי אומר לעצמי, ביום העצמאות - יום חשבון הנפש הלאומי. בלית ברירה הייתי מסתגר בדל"ת אמותי וחושב. מן הסתם, הייתי מגיע למסקנה שמדינת ישראל הראשונה מתפוגגת במשמרת שלי. שום דבר כבר לא שלם כשהיה. ההתיישבות המיתולוגית היתה לסלע מחלוקת, העלייה הגדולה נגמרה, הצבא כבר אינו צבא העם והסולידריות נעלמה ואיננה. מערכות החוק, המשפט, הדת והציבוריות מותקפות ומתמוטטות בזו אחר זו, והכל בתקופה שלי. אין ברירה, הייתי מגיע למסקנה, אלא לנקוט צעדים דרמטיים לשינוי המצב מן היסוד.

הייתי לוקח דף נייר ומשרטט לעצמי את מפת השברים הישראלית. ממנה אנסה לנווט את דרכן של החברה והמדינה הרחק מהתהומות הנפערים לרגליה, אל עבר מחוזות מבטחים. סוגיית הדרת הנשים, שבאחרונה מדירה שינה מעיני, היא בעצם קצהו של קרחון אחר, של שאלת השאלות בנושא דת ומדינה. אני חייב להודות: הסטטוס קוו כבר מזמן לא סטטי. הוא דינמי וכיוונו אחד: הלאה והרחק אל עבר הדתיות, ולאו דווקא דתיות מהסוג הנחמד. ואני, עם כל הכבוד שאני רוכש למסורת ולמורשתה - מורשת בית אבא - אני מחויב לריבון האנושי אליו גם הרב חייב להיות כפוף. מקור הסמכות המוסכם היחיד חייב להיות בכנסת, לא בבית הכנסת.

הלאה. מהו מקור המתח האמיתי בין הפלסטינים לבין היהודים אזרחי המדינה? נניח, הייתי מהרהר לעצמי, שמחר יפרוץ כאן שלום. טוב, אמיתי ואיכותי. האם הבעיה של ואדי ערה, המשולש והגליל נפתרת גם היא באופן אוטומטי? למען האמת, לא. בין השאר משום שאני ושכמותי נשבענו הרבה שנים בשמה של מדינה יהודית דמוקרטית, אבל עם יד על הלב, כשהגענו לעימותים והתמודדויות בנושא, תמיד קרצנו ל"יהודית" בידידות וויתרנו בקלות רבה מדי על ה"דמוקרטית". את המחיר שילמו הם, המקופחים הנצחיים. מיסדנו את התפישה שדמוקרטיה היא רק שלטון הרוב ועכשיו הם, המיעוט הנסתר, מגישים לנו את החשבון לפירעון.

איור: ערן וולקובסקי

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

אני גם מנסה לפענח את המתח המתפרץ כאן בין הישראלים הלאומיים והדתיים לגוניהם, לבין ארגוני זכויות האדם. אלה מימין מוחקים במחי יד את מקומו של היחיד בחברה, ואלה משמאל לא מוכנים להתפשר על פחות מכל החירויות לאזרח, אפילו הן באות על חשבון הכלל והמדינה. וממילא אני מוסיף את הסעיף השלישי לרשימה שלי - שיווי המשקל הראוי בין הכלל לפרט, בין המדינה לאזרחיה.

כשאני סוקר את הסעיפים המצטברים מתברר לי בעצם שאין כאן שום הסכם של ממש בין המדינה לאזרחיה. אין כללי משחק מוסכמים ולכן עוד מעט לא יהיה משחק כלל. בימים שלי אין ממלכה בישראל, איש הישר בעיניו יעשה. זאת הנקודה! יכול להיות שהגעתי אל הקרקעית, אל סלע היסוד.

ישראל צריכה חוקה כי בלעדיה אי אפשר יהיה לשמר את הקיים. וחוקה אני לא יכול להכתיב לבד. אפילו עורמת חקיקה מבריקה של יעקב נאמן לא תעזור כאן. אין לי ברירה; אם אני רוצה למלא את המשימה שההיסטוריה הטילה עלי, אני חייב להנהיג אותה ולא להיגרר אחריה. לא רק ההיסטוריה עושה מנהיגים, גם היחיד יכול לחולל היסטוריה. איך אמר בזמנו אבי, ד"ר יוסף בורג המנוח: "ההיסטוריה היא הפוליטיקה של העבר והפוליטיקה היא ההיסטוריה של העתיד". זה הזמן להיסטוריה ופוליטיקה.

לאחר כמה ימים, כך יתועד ביומנו של ראש הממשלה:

קראתי אלי את הנציגים הבולטים של השסעים הישראליים: הימין, השמאל והמרכז, יהודים וערבים, נשים וגברים, אנשי דת ונאמני חירויות האדם, ותיקים ועולים ובני עדות שונות. ידידי! פתחתי, כל אחד מאתנו מרגיש שמשהו מאוד לא טוב קורה למדינה. לכל אחד מאתנו יש סיבות משלו וגורמים משלו לתחושה הזאת, אבל המסקנה שווה ומביכה: משהו רע מאוד קורה כאן עכשיו. אנחנו שליחי ציבור ואסור לנו להשאיר הרגשה כזאת בלא תגובה. פצע לא מטופל מזדהם וזיהום מוזנח יכול, חלילה, להמית. ובאזור הזה ממש אנחנו נמצאים.

הזמנתי אתכם היום כי אני מבקש להגיע אתכם להסכמה. הגעתי למסקנה הנוקבת, שהאנרגיה של מדינת ישראל הראשונה נגמרה. היא השלימה את משימותיה ולא הגדירה לעצמה את היעדים הבאים והמבנים הנגזרים מהם. אנחנו סובלים מעייפות החומר והסדקים של העת האחרונה יעידו.

רבותי, אין מנוס אלא להודות: הגיע הזמן להתחדשות קופצת מדרגה. הקמת המדינה ב-1948 נסמכה על מגילת העצמאות ועקרונותיה, על אישיותם של מקימיה וערכיהם. זה הספיק לשבעה עשורים גדולים, אבל אם לא נעשה הכל כדי לחדש את האנרגיה ההיא, אני חושש שהכל יירד לטמיון. אני מזמין אתכם להיות שותפי המלאים למהפכה ערכית רחבת ממדים. להקמת "הדמוקרטיה הישראלית השנייה".

הדמוקרטיה הישראלית השנייה חייבת להיות מושתתת על ערכים חוקתיים, מחייבים ועוצמתיים. חוקה כללית, שווה לכל, שתקבע את כללי המשחק: את ההגינות הציבורית, את ההגנה על הכלל מפני אנרכיה של בדלנים, כמו גם את ההגנה על הפרט מפני עריצות הרוב. החוקה תגדיר את המשטר ותחומי אחריותו, תתחייב לחירויות היסוד של כל אדם באשר הוא אדם ואזרח.

את התהום בין התוהו ובוהו הנוכחי לבין מדינת חוקה הגונה, אי אפשר לעבור בשני צעדים. אי לכך, אני מבקש להציע לכם את הצעד האחד המתבקש: אנא העבירו אלי בימים הקרובים את עקרונות היסוד ואת נושאי תחולתה הנכספים של חוקת ישראל על פי השקפתכם. לא את הפירוט המשפטי, אלא את הפרקים והערכים המרכזיים שירכיבו את החוקה. אני אוסיף להם את התחומים שלי במרחבים שבין היחיד והיחד, הדת והמדינה, המשטר והאזרח, המיעוטים והרוב.

עם תחומי היסוד הכלליים האלה נלך יחד לבחירות בתוך שלושה חודשים. אלה לא יהיו - אני חוזר: לא יהיו - בחירות על תכני החוקה אלא על העיקרון. הציבור יתבקש לבחור ממשלה קצרת קדנציה - שנתיים לכל היותר - שהמנדט המרכזי שלה יהיה הכנת חוקה מקפת לישראל. עם השלמת המשימה תוצג החוקה עם חלופותיה למשאל עם מחייב, הראשון אי פעם בתולדות המדינה. הבחירות הבאות שיתקיימו לאחר קבלת החוקה ברוב עם, יתקיימו על פי כללי המשחק החדשים, עם מחויבות שאין עמה פשרות לחוקת "הדמוקרטיה הישראלית השנייה". ישנם עמים המתחייבים לחוקה רק אחרי שפיכות דמים נוראה במלחמות אזרחים או מלחמות עולם מיותרות. אני מבקש להכין את חוקת ישראל כדי למנוע שפיכות דמים מהסוג הזה, המאיימת עלינו מבית ומחוץ.

אני מתחייב כי זה יהיה דבר החקיקה העליון שמפניו יידחה כל דבר חקיקה אחר העומד בסתירה לחוקה החדשה או לעקרונותיה. אני מאמין באמונה שלמה, כי אין לנו היום דרך טובה יותר ונכונה יותר להפוך את המשבר והשברים להזדמנות. לתיקון העולם שלנו, ולהפיכתה של ישראל לחברת מופת, כצוואתם ומורשתם של מקימיה ומייסדיה של המדינה הראשונה. ולתפארת מדינת ישראל.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות