לא לגירוש תושבי שכונת האולפנה

ישראל מתגאה, בצדק, בכך שהיא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון ושלטון החוק שורר בה. אין זה עניין של מה בכך במדינה שנאלצה להתמודד עם מלחמות ופיגועי טרור במשך כל שנות קיומה, וכיום עומדת בפני מה שעלול להיות איום קיומי. קרוב לוודאי, כי אין בהיסטוריה שום דוגמה מקבילה של מדינה דמוקרטית שנאלצה להתמודד עם מצבי חירום ואיומים דומים לאלה.

הסמכות העליונה לדון בתלונות על אי צדק ומעשים לא חוקיים נתונה בידי בית המשפט העליון, המוכן לדון בעתירות של כל מי שחיים תחת ריבונות ישראל או בכפוף למערכת המשפט הישראלית. אין פלא אפוא, שבשטחים - שאינם בריבונות ישראל אלא כפופים למערכת שיפוט מינהלי, שמעמדה המשפטי אינו מוגדר בבירור - מתעוררות בעיות המציבות למערכת המשפט והממשלה דילמות משפטיות סבוכות. במקרים כאלה שימוש בשכל הישר עשוי להחליף טיעונים משפטיים ולהורות כיצד ראוי לנהוג.

כזה היה מצב המתנחלים בגוש קטיף, שגרו שם במשך שנים, לא הפרו את החוק ונהנו מתמיכת ממשלות ישראל לדורותיהן. עד שממשלת אריאל שרון החליטה על פינוים מבתיהם, כחלק ממדיניות ההתנתקות. החלטת הממשלה ביטאה הפרה בוטה של זכויות האזרח של אלפי אזרחים ישראלים, והוגשה נגדה עתירה לבית המשפט העליון.

כיצד ישראל צריכה לפתור את סוגית שכונת האולפנה? דברו על זה בפייסבוק

למרות זאת אישר בית המשפט העליון את החלטת הממשלה. כיום, במבט לאחור, עקירה בכוח של אזרחים ישראלים כה רבים מבתיהם נתפשת כעוול בוטה. בדומה לגירוש של אזרחים אמריקאים ממוצא יפאני מבתיהם בתקופת מלחמת העולם השנייה, צעד שגם הוא אושר בזמנו על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית, ואולם כעבור שנים עורר חרטה בקרב רבים. בשני המקרים נעשה שימוש בכוח נגד אזרחים שלא הפרו שום חוק.

כעת קיימת דילמה נוספת - בעניין שכונת האולפנה בבית אל, שתושביה מתגוררים בה יותר מעשר שנים באישור ממשלות ישראל. כעת מתברר, שחלק מהאדמות שעליהן השכונה נבנתה שייכות לתושבי כפר ערבי שכן. האם משמעות הדבר, שנוכחות תושבי השכונה אינה חוקית ולכן יש להרוס את בתיהם?

נראה כי זאת דעת שר הביטחון, אהוד ברק, שאינו מוכן להסכים לשום דבר "בלתי חוקי". האם באמת מדובר בעניין כה פשוט? האם למשפחות בשכונה אין כל זכויות? האם הבעלות על אדמה בשומרון היא תמיד כה ברורה - בהתבסס על תקופת הכיבוש הירדני, או המנדט הבריטי, או השלטון העותמני? ואיזו השפעה יש לאיומים על חיי בעלי אדמות בשטחים המוכרים את נכסיהם ליהודים, ולעסקות הנדל"ן המורכבות הללו, על התקפות של חלק מהטענות לבעלות על אדמות? גם אם הבעלות של ערבים על אדמות אינה מוטלת בספק, האם משתמע מכך, כי יש לפנות את המשפחות? האם זה הפתרון היחידי, או אולי יש דרכים אחרות לעשות צדק עם שני הצדדים במקרה הסבוך הזה?

הפתרון הפשוט - שככל הנראה חמק מעיני כמה מהמשפטנים שלנו - הוא לתת פיצוי לבעלי האדמות שעליהן ניצבת שכונת האולפנה, בכסף או באדמות. בהתחשב בעובדה שבעלי האדמות המתינו שנים בטרם הציגו את תביעותיהם, ובכך יצרו מצב שבו משפחות התבססו בשכונת האולפנה בלא שידעו על תביעותיהם, זו נראית הדרך ההוגנת להתמודד עם הבעיה. פינוי אנשים בכוח מבתיהם עשוי להיות צעד חוקי, אך אין ספק שזהו צעד בלתי ראוי.

Read this article in English: Legal, but wrong

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות